וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃
כל בו
ונהגו ביום אחרון של חג הנקרא שמחת תורה לפי שכל העם שמחים על סיום התורה קורין בתורה יותר ממנין וקורין כל הקהל כאחד ואנשי׳ שלא הורגלו לעלות ולקרות בשאר ימות השנה והמנהג כדי להרבות בשמחה ושמונה פסוקי׳ אשר בזאת הברכה שהם מויעל משה עד ויהושע בן נון יחיד קורא אותם ואין מפסיקין אותם לשנים. וכבר כתבנו כל הסדר למעלה בסדר קריאת התורה.