וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃ (ס)
שלחן של ארבע
והנני אשכילך ואורך בתשובת דבר זה, כי בהסתלק האדם מן העוה"ז אל עולם הנשמות שהיא סמוך לפרידתו מזה והיא הנקרא כבוד ה' משם מעולם הנשמות תתעלה הנשמה להתעדן בצרור החיים הנקרא עולם החיים ונקרא נצח כמו שאמרו (תהלים יז) תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח, ואם היא ראויה לעמוד שם לעולם עומדת שם בלא הפסק, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית, וכאשר איננה ראויה לעמוד שם והיא ראויה לקבל בעולם הגופות מדה כנגד מדה הרי היא חוזרת לעוה"ז לתחית המתים ליטול שכרה עם הגוף בעולם הגופות. ומזה אמר הכתוב (דניאל י״ב:ב׳) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו לא אמר כל ישיני אלא מישני והם אותם שאינם ראוין להאריך ימים בצרור החיים חוזרין לתחית המתים ושם נוטלין שכרם ומתבוננים בהשגתו ית' ומזדככים בעלוי ההשגה וידיעה עד שראוין לחזור שם ואחר שחוזרים שם משם מתעלים אל העולם הנעלם הוא שכתוב (תהלים מח) הוא ינהגנו על מות:
שלחן של ארבע
וצריך שתבין המאמר שאמרו רז"ל צדיקים שעתיד הקב"ה להחיות שוב אינן חוזרין לעפרן אלא יהיו קיימין שנאמר (ישעיהו ד׳:ג׳) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו מה קדוש קיים לעולם אף צדיק שעתיד הקב"ה להחיות לעולם קיים כן דרשו בסנהדרין (דף צב). ובמקום אחר דרשו מתים שעתיד הקב"ה להחיות שוב אינן חוזרין לעפרן אלא יהיו קיימים לעולם ומתעדנין בתוך שבע חופות. וזה באור הענין וסוד המאמר שהרי גזרת הכתוב (בראשית ג׳:י״ט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב לא היתה אלא מצד החטא הקדמוני וכיון שחטא נסתלק ובלע המות לנצח וישב הים לפנות בקר לאיתנו ותקפו של עולם והכלים מעשה ידיו ית' אין מי שיחטיאם כי המקטרג חלף הלך לו על כן אינם חוזרים לעפרן לעולם כי כיון שחטא מסולק ובכל הרי הגזרה בטלה ולכך אינן חוזרים לעפרן, ואע"פ שאין חוזרים לעפרן לעולם אין לך להבין שיעמדו הגופות קיימים כב"ו ממש בגידים ועצמות כמו שאנו עכשיו אלא שיזכו למעלות הלקיחה וההתהפכות אבל לעפרן לא יחזרו לעולם כן צריך להבין מי שדעתו צלולה ולא יונהו פת בג תאוותיו ויין משתיו ולא יתשתה אחר הדברים שהפתאים נפתים בהם ומשוקעים בעון מצולות שכלם:
אבודרהם
מחיה מתים ברחמים רבים כמו שפירשנו. ועוד הולך ומפרש כיצד מחיה מתים ברחמים רבים כי הוא סומך נופלים על שם סומך ה' לכל הנופלים כי פעמים שיפול אדם ויחשבוהו הרופאים כמת והשם סומכו ומחייהו. ורופא חולים על שם כל המחלה וגו' כי אני ה' רופאך כי פעמים שיגיעו עד שערי מות והשם רופאם ומחייה אותם. ומתיר אסורים על שם ה' מתיר אסורים, שגם הם חשובים כמתים שחיו. ומקיים אמונתו לישיני עפר על שם ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו כלומ' כשם שמקיים אמונתו עם החיים ומרפא אותם כך עתיד לקיים עם המתים. ויש מפרשים ומקיים אמונתו לישני עפר שמזכיר השבועה שנשבע לאברהם יצחק ויעקב שנקראו ישני עפר. והראשון עקר. מי כמוך בעל גבורות אלו שאמרנו והוא על שם ומי כמוני יקרא. ומי דומה לך על שם ואל מי תדמיון אל. מלך ממית ומחיה על שם ה' ממית ומחיה שהוא ממי' ומחיה בהרבה ענינים כמו שאמרנו ומצמיח ישועה על שם יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים. ונאמן אתה להחיות מתים כלומר ומעתה יש להאמין שאתה מחיה המתים’.