אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
משנה תורה, הלכות איסורי המזבח
הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מֵהֶן הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין לַמִּזְבֵּחַ מִדֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְפִי שֶׁהֵן סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה הֲרֵי הֵן כְּמִין אַחֵר. וּבַקָּרְבָּנוֹת נֶאֱמַר (ויקרא א-ג) (ויקרא א-י) (ויקרא ד-כג) "זָכָר תָּמִים" וּ(ויקרא ד-לב) "נְקֵבָה תְּמִימָה" עַד שֶׁיִּהְיֶה זָכָר וַדַּאי אוֹ נְקֵבָה וַדָּאִית. לְפִיכָךְ אַף הָעוֹף שֶׁהוּא טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס פָּסוּל לַמִּזְבֵּחַ:
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ג) "לִרְצוֹנוֹ" כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. בֵּין שֶׁנָּדַר וְלֹא הִפְרִישׁ בֵּין שֶׁהִפְרִישׁ וְלֹא הִקְרִיב כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּקְרִיב:
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
כָּל חַיָּבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ג) "לִרְצֹנוֹ" כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. אֲבָל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן הוֹאִיל וְהֵם מְעֻכְּבֵי כַּפָּרָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא יִפְשְׁעוּ וְיַשְׁהוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן. חוּץ מֵחַטַּאת נָזִיר הוֹאִיל וְאֵינָהּ מְעַכַּבְתּוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן שֶׁמָּא יְאַחֵר אוֹתָהּ לְפִיכָךְ מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ עָלֶיהָ: