ויקרא א:ט הלכה: משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות, משנה תורה, הלכות ביאת מקדש וספר החינוך

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת הָעוֹלָה כְּמִשְׁפָּטָהּ הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה. וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק הַדָּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַפְשִׁיט וּמְנַתֵּחַ וּמַקְטִיר כָּל הַנְּתָחִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ט) "וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכּל הַמִּזְבֵּחָה":

שְׁחִיטַת הַקָּדָשִׁים כְּשֵׁרָה בְּזָרִים אֲפִלּוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. בֵּין קָדְשֵׁי יָחִיד בֵּין קָדְשֵׁי צִבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ה) "וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן" מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה. וְכֵן הַהֶפְשֵׁט וְהַנִּתּוּחַ וְהוֹלָכַת עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁרָה בְּזָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּאֵיבָרִים (ויקרא א ט) "וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכּל הַמִּזְבֵּחָה" זוֹ הוֹלָכַת אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ. הוֹלָכַת אֵיבָרִים הִיא שֶׁצְּרִיכָה כְּהֻנָּה וְלֹא הוֹלָכַת עֵצִים:

וכעין זה הטעם מצאתי להרמב"ן זכרונו לברכה על צד הפשט שכתב (ויקרא א ט) בשם אחרים, וזה לשונו, כי בעבור שמעשה בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צוה השם יתברך כי כאשר יחטא יביא קרבן ויסמך עליו ידיו כנגד המעשה, ויתודה בפיו כנגד הדבור, וישרף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה, וכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו כדי שיחשב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהים בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולי חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן, שיהיה דמו תחת דמו, נפש תחת נפש. וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו. והמנות להחיות בהן מורי התורה שיתפללו עליו. וקרבן התמיד בעבור שלא ינצלו הרבים מחטוא תמיד. ואלה הדברים מתקבלין מושכין הלב כדברי הגדה (שבת פז א), עד כאן. והאריך הוא עוד בענין, וכתב, ועל דרך האמת יש בקרבנות סוד נעלם וכו', כמו שכתב בפרושיו פרשת ויקרא.