וְשָׁחַ֨ט אֹת֜וֹ עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּזְבֵּ֛חַ צָפֹ֖נָה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
שולחן ערוך, אורח חיים
יֹאמַר עִם הַקָּרְבָּנוֹת פָּסוּק וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה'.
משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין
הָיָה עוֹמֵד בַּדָּרוֹם וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַצָּפוֹן וְשָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה:
משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין
תָּלָה הַבְּהֵמָה וּשְׁחָטָהּ בַּאֲוִיר הָעֲזָרָה פְּסוּלָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א יא) "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ" עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בָּאָרֶץ: