ויקרא ה:יז הלכה: משנה תורה, הלכות שגגות, משנה תורה, מצוות עשה וספר החינוך

כָּל חֵטְא שֶׁחַיָּבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה חַיָּבִין עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. וּמַהוּ לֹא הוֹדַע. אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם שָׁגַג בְּדָבָר זֶה אוֹ לֹא שָׁגַג הֲרֵי זֶה מְצֻוֶּה לְהַקְרִיב אָשָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה יז) "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" (ויקרא ה יח) "וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם" וְזֶהוּ הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל הַסָּפֵק וְתוֹלֶה לוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ בְּוַדַּאי שֶׁחָטָא בִּשְׁגָגָה וְיַקְרִיב חַטָּאתוֹ:

להקריב היחיד קרבן אם נסתפק לו אם חטא חטא שחייבים עליו חטאת או לא חטא, שנאמר: "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא ה, יז) וזה הוא נקרא אשם תלוי.

לשלם השוגג במעילה מה שמעל לה' ולהוסיף חומש, שנאמר: "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם" (ויקרא ה, טז).