ויקרא ה:יט הלכה: משנה תורה, הלכות שקלים ואבודרהם

וְשֵׁם כָּל דָּבָר שֶׁיִּהְיוּ מָעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַתֵּבָה כָּתוּב עַל הַתֵּבָה מִבַּחוּץ. וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא עַל כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁיִּקָּרְבוּ עוֹלַת בְּהֵמָה. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁכָּל הַמָּעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּשֵׁשׁ הַתֵּבוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְעוֹלַת בְּהֵמָה וְעוֹרוֹתֶיהָ לַכֹּהֲנִים כִּשְׁאָר כָּל הָעוֹרוֹת. וְכָל הַמָּעוֹת שֶׁבְּתֵבָה שְׁלִישִׁית לִקַּח בָּהֶן עוֹפוֹת חֶצְיָן עוֹלוֹת וְחֶצְיָן חַטָּאוֹת. וְשֶׁבָּרְבִיעִית כֻּלָּן עוֹלַת הָעוֹף:

אמ' דוד ב"ר יוסף ס"ט ב"ר דוד נ"ע בן אבודרהם. ברוך ה' אלקי אבינו אברהם אשר בחר בו ובזרעו אחריו עד עולם, נצר מטעיו מעשה ידיו כלם. ויקרבם לפני הר סיני הנחמד. וישמיעם תורתו באותו מעמד. ויצום במצות רבות לתועלתם להגדיל זכותם ותפארתם. וישכן כבודו בתוך עמו. בבית אשר בחר לשמו. והיה כל איש אשר נמצא אתו. עון אשר חטא או הרהור במחשבתו. מביא חטאת לכפר על חטאתו. או עולה על רוע כוונתו. ואם אשום אשם מביא על אשמתו. ובעת הקריבו קרבנו מתודה עליו רשעתו. ועתים יתרצה לפני אלקיו בנדבה אשר נדבה רוחו אותו. ובחמלת ה' על עדתו. צוה להקריב בכל יום ויום כחוקתו. תמיד בשחר ותמיד בערב כהלכתו. ובשבתות ובראשי חדשים ובמועדים. צוה להקריב מוספים על התמידים. וכולם יעלו לרצון להתכפר בהם ידידים.