וְהָיָה֮ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה
כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יג) "לֹא תִגְזל". אֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה שֶׁאִם גָּזַל חַיָּב לְהַחְזִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה כג) "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וַאֲפִלּוּ שָׂרַף הַגְּזֵלָה אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ וְכָל לָאו שֶׁנִּתָּן לְתַשְׁלוּמִין אֵין לוֹקִין עָלָיו:
שולחן ערוך, חושן משפט
בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דיינים שאינם סמוכים בא"י מפני שהוא דבר שאינו מצוי אבל אדם שהזיק בהמת חבירו משלם נזק שלם בכל מקום וכן בהמה שהזיקה בשן ורגל הואיל והיא מועדת (להן) מתחלתה הרי זה דבר מצוי ומגבין אותו דיינים שאינן סמוכין בא"י וכן מי שגנב או גזל מגבין ממנו הקרן בלבד: הגה וי"א דוקא גזילות דשכיחי כגון כופר בפקדון וכדומה אבל גזילה ממש לא שכיחא ואין דנין אא"כ הגזילה קיימת מחייבין להחזירה (נימוקי יוסף פ' החובל):
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה
כָּל הַגּוֹזֵל חַיָּב לְהַחְזִיר הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה כג) "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל". וְאִם אָבְדָה אוֹ נִשְׁתַּנֵּית מְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ. בֵּין שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין שֶׁבָּאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁגָּזַל הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן בִּלְבַד. אֲפִלּוּ גָּזַל קוֹרָה וּבְנָאָהּ בַּבִּירָה הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיַּהֲרֹס אֶת כָּל הַבִּנְיָן וְיַחְזִיר קוֹרָה לִבְעָלֶיהָ. אֲבָל תִּקְּנוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים שֶׁיִּהְיֶה נוֹתֵן אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא יַפְסִיד הַבִּנְיָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲפִלּוּ גָּזַל קוֹרָה וַעֲשָׂאָהּ בְּסֻכַּת הֶחָג וּבָא בַּעַל הַקּוֹרָה לְתָבְעָהּ בְּתוֹךְ הֶחָג נוֹתֵן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. אֲבָל אַחַר הֶחָג הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית וְלֹא בְּנָאָהּ בְּטִיט מַחְזִיר אֶת הַקּוֹרָה עַצְמָהּ: