ויקרא ו:יד הלכה: שלחן של ארבע, משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין, משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות וספר המכריע

בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה לפי שהכל שלו. ואורח מברך כדי שיברך את בעל הבית. הבוצע הוא פושט ידיו ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שהוא גדול ממנו בחכמה הרשות בידו, וכשהוא בוצע מן הככר יש לו לבצוע מן הצד שנאפה היטב כי זה מצוה מן המובחר להזכיר שם שמים עליו כמ"ש במנחת כהן (ויקרא ו׳:י״ד) תפיני מנחת פתים, ואמר במסכת זבחים תפיני שתהא אפיתו נאה:

חֲבִיתֵי כֹּהֵן גָּדוֹל מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּכָל יוֹם מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְלִישָׁתָן וַאֲפִיָּתָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה כְּכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו יד) "תֻּפִינֵי" שֶׁתְּהֵא נָאָה וְלֹא תֵּאָפֶה מִבָּעֶרֶב. וְעוֹד אִם תֵּאָפֶה מִבָּעֶרֶב תִּפָּסֵל בְּלִינָה שֶׁהַמַּרְחֶשֶׁת מִכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הִיא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

וְכֵיצַד עֲשִׂיַּת חֲבִיתֵי כֹּהֵן גָּדוֹל. מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וּמַקְדִּישׁוֹ וְחוֹצֵהוּ בַּחֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְרֵבָה חֶצְיָן אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת לְחֶצְיָן. וּמֵבִיא עִמָּהּ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין שֶׁמֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו יד) "בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה" לְהוֹסִיף לָהּ שֶׁמֶן כְּנִסְכֵּי הַכֶּבֶשׂ. וּבוֹלֵל הַסּלֶת בְּשֶׁמֶן וְחוֹלְטָהּ בְּרוֹתְחִין. וְלָשׁ מִכָּל חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֵׁשׁ חַלּוֹת. נִמְצְאוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת: