ויקרא טז:כז הלכה: משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות, משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ומשנה תורה, מצוות עשה

כָּל הַזְּבָחִים מַקְטִירִין אֵימוּרֵיהֶן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אַחַר שֶׁזּוֹרְקִין הַדָּם תְּחִלָּה. וְכָל הַזְּבָחִים מַפְשִׁיטִין אוֹתָן וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין אֶת אֵימוּרֵיהֶן. וְאֵין מַפְשִׁיטִין אוֹתָן עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. חוּץ מֵחֲטָאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת שֶׁאֵין מַפְשִׁיטִין אוֹתָם כְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז כז) "אֶת עוֹרָם וְאֶת בְּשָׂרָם". נִמְצֵאתָ אוֹמֵר זוֹרֵק תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַפְשִׁיט וְקוֹרֵעַ וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִין וּמַקְטִיר:

וְעוֹד מַקְרִיבִין הַצִּבּוּר שְׂעִיר חַטָּאת וְהוּא נִשְׂרָף שֶׁבֶּן זוּגוֹ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ:

להתענות בעשירי בו, שנאמר: "ובעשור לחודש תענו את נפשותיכם" (ראה ויקרא טז,כט; במדבר כט,ז).