וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃
משנה תורה, הלכות שחיטה
כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְטַוּוּ בִּשְׁחִיטַת הַחֻלִּין אֶלָּא הָיוּ נוֹחֲרִין אוֹ שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת. וְנִצְטַוּוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג) "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר" וְגוֹ' (ויקרא יז ד) "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" וְגוֹ' (ויקרא יז ה) "לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ" וְגוֹ' (ויקרא יז ה) "וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה'" וְגוֹ'. אֲבָל הָרוֹצֶה לִנְחֹר וְלֶאֱכל בַּמִּדְבָּר הָיָה נוֹחֵר:
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
וְכֵן הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱלָם אִם הָיָה מֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג) "אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז" וְגוֹ' (ויקרא יז ד) "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת". וְאִם שָׁחַט בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה:
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת קָדָשִׁים הָרְאוּיִין לִקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ אֶחָד מֵאִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ אוֹ מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת הֲרֵי זֶה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ד) "לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה'" וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל מִשְׁכַּן ה' אֵין חַיָּבִין עָלָיו: