מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
ספר החינוך
ואמנם בענין המלקות יש חלוק בהם, שכל הנפרטים בלאו אחד, אין לוקין עליהם אלא מלקות אחד, כגון אתנן זונה ומחיר כלב, ושאור ודבש, משפט גר יתום וכיוצא בהן כלן. אבל הלאוין שיש בהן כלל ופרטן בתחלה או בסוף, כגון זה הלאו שפרט נא ומבשל וכולל אל תאכלו כי אם צלי אש, וכן בנזיר כולל (במדבר ו ד) מכל אשר יצא מגפן היין לא יאכל, ואחר כך פורט חרצנים וזג וענבים לחים ויבשים, באלו וכיוצא בהם לוקין עליהן על כל אחד ואחד, כי רבוי הפרט שלא היה צריך, יורה על המלקות על כל אחד ואחד כמו שאמרנו. והרבה הרב ראיותיו על זה בעיקר התשיעי בספר המצות שלו, שאין חשבון הלאוין כחשבון המלקות. וזה שאמרתי שהרמב"ן ז"ל ימנה כל הנפרטים בשמם אחד אחד מצוה בפני עצמה דוקא כשהם חלוקים בענין כמו שכתבנו, כגון שאור ודבש, אתנן ומחיר. אבל במקום שהענין אחד, אף על פי שנפרטין בשמות חלוקים, לא נמנה זה כי אם מצוה אחת, כגון (דברים טו יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך שאין זה אלא צווי אחת להקדיש כל הבכור, והפרט אינו אלא צואה אחת. וכן (ויקרא כז לב) כל מעשר בקר וצאן שאין זה אלא צווי אחת להפריש לתת מעשר מבהמות אלו. וכן (דברים טז יח) שופטים ושוטרים שאין זה אלא שנעשה דין על פי אנשים אלה וצווי אחד הוא. וכן (ויקרא יט לו) מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק. שהכל צווי אחד, שלא נשקר המדות.
משנה תורה, הלכות גניבה
מִצְוַת עֲשֵׂה לְצַדֵּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת וְהַמִּדּוֹת יָפֶה יָפֶה וּלְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹנָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לו) "מֹאזְנֵי צֶדֶק" וְגוֹ'. וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּחֶשְׁבּוֹן מְשִׁיחַת הַקַּרְקַע עַל פִּי הָעִקָּרִים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּכִתְבֵי הַגִּימָטְרִיָּא. שֶׁאֲפִילוּ מְלוֹא אֶצְבַּע מִן הַקַּרְקַע רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכּוֹם:
ספר חסידים
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות ארץ ילמוד אדם את בנו להיות נאמן ככלב שהוא נאמן לאדוניו ומעוף השמים יחכמנו ילמוד אדם מדוכיפת זה תרנגול הבר שבשביל שלא השלי' אמונתו לשר של ים בימי שלמה עבור השמיר שהפקיד אצלו חנק את עצמו ולכך כל שארית ישראל ישאו קל וחומר בעצמן בלקחו משל מן הדוכיפת אשר לא יקבל שכר בשמרו אמונתו ואם לא ישמור לא יקבל פורענות אתם שאם תכזבו תקבלו פורעניות לא כ"ש שלא תעשו עולה ושלא תדברו כזב ושלא ימצא בפיכם לשון תרמית כי אחד בפה ואחד בלב כי הכל אמת וזהו חותמו של הקב"ה וכן אמרו חכמים הין צדק הן שלך צדק ולאו שלך צדק וקריצותיו ורמיזותיו של אד' צדק ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים ואף האברים כולם אמיתיים. מישרים אהבוך א' רב טבות אי יהבי' לי כל חללי דעלמא לא משנה בדיבורי. כל המשנה מדיבורו כאלו עובד ע"א שנא' והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב (ירמיה י טו) הבל המה מעשה תעתועי'. וכן עונשו של בדאי אפי' כשאומר אמת אין שומעין לו. אבל כל הדובר אמת ואינו דובר שקר אף להעלותו על לבו כל דבריו מתקיימיו וגוזר גזירה מלמטה והקב"ה מקיימה. ועל זה נאמר ותגזר אומר ויקם לך: