כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃
משנה תורה, הלכות אבל
כַּמָּה חֲמוּרָה מִצְוַת אֲבֵלוּת. שֶׁהֲרֵי נִדְחֵית לוֹ הַטֻּמְאָה מִפְּנֵי קְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְיִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ב) "כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ" וְגוֹ' (ויקרא כא ג) "לָהּ יִטַּמָּא" מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאִם לֹא רָצָה לְהִטָּמֵא מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְכָרִים שֶׁהֻזְהֲרוּ עַל הַטֻּמְאָה אֲבָל הַכֹּהֲנוֹת הוֹאִיל וְאֵינָן מֻזְהָרוֹת עַל הַטֻּמְאָה כֵּן אֵינָן מְצֻוּוֹת לְהִתְטַמֵּא לַקְּרוֹבִים. אֶלָּא אִם רָצוּ מִתְטַמְּאוֹת וְאִם לָאו לֹא מִטַּמְּאוֹת:
משנה תורה, הלכות אבל
אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ב) "וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו" (ויקרא כא ג) "וְלַאֲחֹתוֹ". מַה בְּנוֹ הָרָאוּי לִירֻשָּׁתוֹ אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הָרְאוּיִים לִירֻשָּׁתוֹ:
משנה תורה, הלכות אבל
נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ב) "לְאָבִיו" בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. וְכֵן שְׁאָר הַקְּרוֹבִים. הַטֻּמְאָה לַקְּרוֹבִים דְּחוּיָה הִיא וְלֹא הֻתְּרָה לַכּל. לְפִיכָךְ אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְטַמֵּא לְמֵת אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ג) "לָהּ יִטַּמָּא" אֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחֵרִים עִמָּהּ. שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְנִטְמֵאתִי עַל אָבִי אֲלַקֵּט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי אוֹ אֶגַּע בְּקֶבֶר פְּלוֹנִי. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְקָבְרוֹ בְּסוֹף בֵּית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא יִתְטַמֵּא בְּקִבְרוֹת אֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ: