ויקרא כג:כ הלכה: משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין, משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ומשנה תורה, מצוות לא תעשה

כֵּיצַד הֲנָפַת הַלֶּחֶם עִם שְׁנֵי כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים. מֵבִיא שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּמְנִיפָם בְּעוֹדָן חַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד יב) "וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה". וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ יָצָא. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתָן וּמַפְשִׁיט. וְלוֹקֵחַ חָזֶה וְשׁוֹק מִכָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וּמַנִּיחָן בְּצַד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמֵנִיחַ שְׁתֵּי יָדָיו מִלְּמַטָּן וּמֵנִיף הַכּל כְּאֶחָד בַּמִּזְרָח בִּמְקוֹם כָּל הַתְּנוּפוֹת. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְאִם הֱנִיפָן אֶחָד אֶחָד יָצָא. וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵימוּרֵי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. וְכֵן שְׁתֵּי הַחַלּוֹת נוֹטֵל כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַת מֵהֶן. וְהַשְּׁנִיָּה מִתְחַלֶּקֶת לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. וּשְׁתֵּיהֶן נֶאֱכָלוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם וַחֲצִי הַלַּיְלָה כִּבְשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:

וְכֵן הַדִּין בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת עִמָּהֶן שֶׁאִם חִשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת זְמַן בַּכְּבָשִׂים נִתְפַּגְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. חִשֵּׁב שֶׁיֹּאכַל מִשְּׁתֵי הַלֶּחֶם לְמָחָר. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם פִּגּוּל וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן פִּגּוּל. חִשֵּׁב בְּאַחַת מֵאַרְבַּע הָעֲבוֹדוֹת לֶאֱכל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הַזֶּבַח עִם הַלֶּחֶם לְמָחָר. הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ פִּגּוּל וְהַתּוֹדָה אוֹ הַכְּבָשִׂים אֵינָן פִּגּוּל:

שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר בו "כל מלאכה, לא תעשו" (ויקרא טז,כט; ויקרא כג,כח; ויקרא כג,לא; במדבר כט,ז).