אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
שערי אפרים
אם קרא השני מה שקרא הראשון שלפניו אם הוסיף בקריאתו עוד שלשה פסוקים או אפילו שנים במקום דלא אפשר אותו שני עולה מן המנין ולכן בר"ח הלוי מתחיל מן ואמרת אע"פ שאינו מוסיף בקריאתו רק שני פסוקים משום דלא אפשר אבל אם לא הוסיף שום פסוקים אינו מן המנין חוץ מקריאת פרי החג שהרביעי קורא מה שקראו הראשונים משום דלא אפשר ולכן בר"ח אם טעה וקרא לוי עד ובראשי חדשיכם אז יתחיל לקרות לשלישי מן עולת תמיד ואעפ"י שכבר קרא ללוי וא"א להוסיף מ"מ כיון דלא אפשר מותר ולכתחלה אין לקרות עם השני כלל מה שכבר קרא הראשון אף בתוספת פסוקים אך יש נוהגין בפרשת בחוקותי קורא לעולה לתוכחה ג"פ קודם כדי להתחיל בדבר טוב אף שכבר קרא השלישי אותן הפסוקים:
שערי אפרים
י"ד סדרות יש בתורה שהם ז' זוגות שלפי קביעות השנה יש שנה שכולם מחוברות ויש שנה שכולם נפרדות ויש שמקצתם מחוברות ומקצתן נפרדות ואלו הן ויקהל פקודי: תזריע מצורע: אחרי מות קדושים: בהר בחוקותי: חוקת בלק: מטות מסעי: נצבים וילך: וארשום חיבורם ופירודם משנה זו תקע"ז עד שנת ת"ר שנה זו: תקע"ז. ותקצ"א ותקצ"ה ותקצ"ח כולם מחוברות רק חוקת ובלק נפרדות: תקע"ח. כולם נפרדות רק נצבים וילך מחוברות: תקע"ט תקפ"ב תקפ"ח תקצ"ו תקצ"ט כולם מחוברות רק חוקת ובלק נצבים וילך נפרדות: תק"פ. תקפ"ג תקפ"ז תק"צ תקצ"ג כולם מחוברים: תקפ"א. תקפ"ד כולם נפרדות רק מטות מסעי נצבים וילך מחוברים: תקפ"ה. כולם מחוברים רק ויקהל פקודי חוקת בלק נצבים וילך נפרדות: תקפ"ו תקפ"ט ת"ר כולם נפרדות רק מטות מסעי מחוברים: תקצ"ב. כולם נפרדות: תקצ"ד תקצ"ז כולם נפרדות רק חוקת בלק מטות מסעי נצבים וילך מחוברים:
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים
עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר וַיִּקְרָא קֹדֶם עֲצֶרֶת וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט שֶׁיְּהוּ קוֹרְאִין (במדבר א א) ״בְּמִדְבַּר סִינַי״ קֹדֶם עֲצֶרֶת. (דברים ג כג) ״וָאֶתְחַנַּן״ אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. (דברים כט ט) ״אַתֶּם נִצָּבִים״ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. (ויקרא ו ב) ״צַו אֶת אַהֲרֹן״ קֹדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁנָה פְּשׁוּטָה. לְפִיכָךְ יֵשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁקּוֹרִין שַׁחֲרִית שְׁנֵי סְדָרִין כְּגוֹן (ויקרא יב ב) ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ״ וְ(ויקרא יד ב) ״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״. (ויקרא כו ג) ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ עִם (ויקרא כה א) ״בְּהַר סִינַי״ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִימוּ בְּשָׁנָה וְיִקְרְאוּ אוֹתָן הַסְּדָרִים בְּעוֹנָתָן: