יהושע ט:כז הלכה: שולחן ערוך, יורה דעה

הָיוּ לְפָנָיו עֲנִיִּים הַרְבֵּה, וְאֵין בַּכִּיס לְפַרְנֵס, אוֹ לְכַסוֹת, אוֹ לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָם, מַקְדִּים הַכֹּהֵן לַלֵוִי, וְהַלֵוִי לַיִּשְׂרָאֵל, וְהַיִּשְׂרָאֵל לֶחָלָל, וְהֶחָלָל לַשְּׁתוּקִי, וְהַשְּׁתוּקִי לָאֲסוּפִי, וְהָאֲסוּפִי לַמַּמְזֵר, וְהַמַּמְזֵר לַנָּתִין, וְהַנָּתִין לַגֵּר, וְהַגֵּר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהֵם שָׁוִים בְּחָכְמָה, אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קֹדֶם. וַאֲפִלּוּ חָכָם לְכַסּוֹת, וְעַם הָאָרֶץ לְהַחֲיוֹת. וְאֵשֶׁת חָבֵר, כְּחָבֵר (בֵּית יוֹסֵף מֵהַיְּרוּשַׁלְמִי). וְכָל הַגָּדוֹל בְּחָכְמָה קוֹדֵם לַחֲבֵרוֹ. וְאִם הָיָה אֶחָד בָּהֶם רַבּוֹ, אוֹ אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם גָּדוֹל מֵהֶם בְּחָכְמָה, רַבּוֹ, אוֹ אָבִיו שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, קוֹדֵם לָזֶה שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.