יואל ב:י הלכה: אבודרהם ולקט יושר

ליל תשעה באב חולצין מנעליה' כאבלים והולכים לבית הכנסית. ואין מדליקין נרות רק נר א' לומר לאורו איכה. וכשיגיע לנפלה עטרת ראשנו מכבה אותו. ומתפללין ערבית כשאר הימים ואומ' עננו. ואומ' ש"צ קדיש תתקבל ואחר כך קורין איכה ואומ' קינות ואחר כך ובא לציון וכל סדר קדושה. ולא יאמ' ואני זאת בריתי אותם שנרא' כמקיים ברית על הקינות ועוד מפני שכתוב בו לא ימושו מפיך ובט' באב אסור לקרות בתורה משום שנאמ' פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכן בבית האבל נהגו שלא לאמרו מפני שגם כן האבל אסור לקרות בתורה. ואו' קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא והולכין לבתיהם. ואן נותנין שלום זה לזה אלא כאבלים ונזופי'. והטעם שאין מדליקין נרות בבית הכנסת כדאית' באיכה רבתי שאמ' הב"ה למלאכי השרת בשעת חרבן הבית מלך בשר ודם כשהוא אבל מה דרכו לעשות אמרו לו מכבה את הפנסין אמ' להם אף אני אעשה כן שנאמ' שמש וירח קדרו. ופי' פנסין כלים שנותנין בהם הנרות מפני הרוח שלא יכבו שקורי' להם עששיות וכן תרגו' באורים כבדו ה' בפנסיא.

[כתב מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו] בהירח כשאיני דואג שיעבור הזמן, ממתין אני עד מו"ש בימי הקיץ לעולם. ובימי החורף בהיות השמים לטהר, והארכתי מזה בתשובה¹ לדף מ"ב ע"א. אחת משלי. ואמר אם אין לו זמן לקדש הלבנה בחול רצה לקדש אפילו בשבת² עי' תה"ד סי' ל"ה. וכן נמצא³ עי' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' מ"ח ושו"ת רמ"ע מפאנו סי' ע"ח. כתוב לאשירי⁴ בתוס'. במס' סנהדרין בסוף פ' היו בודקין וז"ל: נהרדעי אמרי עד ששה עשר. פסק הריב"א דבר הלכה שאפילו אם היה אמת שזמן הברכה אינו אלא שבעה מ"מ אינה ברכה לבטלה אם מברך [אחר] כך, שזהו שבחו של הקב"ה ונכון (להחמיר) [להאריך] זמן שבחו של יוצרנו. וזאת מצאתי בתוס' וז"ל: במס' סופרים⁵ שהיה לאשירי. אמר שאחר הברכה אומר ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך וסימניך יעק"ב. ומרקד ג' ריקודים ואמר כשם שאני מרקיד נגדך ואיני נוגע בך כך ירקדו אויבי לפני ולא יגעו בי. ואמר תפול עליהם אימתה ופחד [בגדל זרועך ידמו כאבן] ג' פעמים ככתבן וג' פעמים למפרע. ומברך במו"ש כשהוא [מבושם], ואין ידוע לי באיזה סדר שאמר הגאון [זצ"ל] כשם וכו'. ואחר שאמר הברכה וברוך יוצרך וכו', וכשם וכו', תפול עליהם וגו' אמר אף דוד מלך ישראל חי וקיים. וכן כתב הנחמוני בסוף פ' וישב⁶ פרק עשרים הלכה א' וב'. ודורש ברבים מקצת בני אדם אמרי' אף דוד מלך ישראל חי וקיים משום היה ט"ו נולדים עם אברהם עד שלמה, והיו עולים ישראל ואח"כ יורדים ישראל ט"ו בני אדם עד שחרב בית המקדש. מעתה הוא דומה ללבנה, משום דהלבנה גם היא עולה ט"ו ימים ויורדה ט"ו ימים, עכ"ל הדרשה. וכן נמצא בתוס' של אשירי בסוף פ' היו בודקין כמו שדרשו ז"ל. ובמדרש יש כמו שהיא מרבה ומתמלאת ט"ו יום כך רבו ישראל עד ט"ו דורות מאברהם עד שלמה וכו'. וכתבו עוד התוס' ודוד היה עולה בגימ' י"ד לפי שבדורו עברו י"ד דורות עכ"ל תוס'. ושאלתי לו לאחר שדרש למה מזכיר דוד טפי משלמה? והשיב לי משום דרש"י פי' בסוף הפרק אין מכירין⁷ ל"ח כ"ט, ועי' מהרש"א חא"ג סנהדרין ד' ל"ח ע"א ד"ה אין בן דוד. דוד מלך ישראל נמשל כלבנה שנאמר וכסאו כשמש נגדי כירח יכון (לעולם) עולם. ואחר שאמר אף דוד וכו' אמר סמן טוב מזל טוב תיהוי לכל ישראל ג' פעמים ואח"כ אמן אמן, [וכן נמצא בא"ח⁸ ר"ה כ"ה ע"א. ב"פ אמן] סלה סלה הללויה. [מצאתי] בהמוכר [את] הספינה⁹ בסי' תכ"ו ב' פעמים אמן. גרס הרשב"ם שאמר על עניין אחד ב' פעמים אמן ולא ג"פ.¹⁰ ב"ב דף ע"ג ע"א. ולא רצה לקדש הלבנה¹¹0 ולא רצה לקדש הלבנה קודם ט"ב משום דכתיב (השמש והירח) שמש וירח קדרו (פניהם) [יואל ב' י'] ואבל בתוך ז' מותר לקדש הלבנה. בתוך חצרו, אבל אם אינו אומר כשם שאני כו' אין בזה הפסד.

פעם אחת אינו יכול לילך מחמת חולי שלו הפודיגרא שקורין גייעיכט, ל"ע, והיה מקדש הלבנה בבית והיה מרקיד בגופו בתוך כסאו, ונתן שלום לג' העומדים שם, אע"פ שהם אינם מקדשים הלבנה. זימנא חדא חל יוהכ"פ ביום ב' והיה מקדש הלבנה במוצאי שבת קודם יוהכ"פ. וזכורני שאמרי' לי טעמו שאמר אני רוצה לטול עמי גם זכות מזו המצוה ליום הדין, וכן אמרו לי שרבני בני חית¹1 קודם ט"ב משום דכתיב (השמש) שמש (והירח) וירח קדרו (פניהם) [יואל, ב, י] ואבל בתוך ז' מותר לקדש הלבנה. שהיו לפניו עושים ג"כ. אבל בני² עי' גידמעאנן שם צד ע"ו. רינוס לא רצו לקדש קודם יוהכ"פ, כי אמרי' שהוא ימים נוראים, [וימים נוראים] יום שמתענין בהם. וצריך לקדש הלבנה כשהוא מבושם. וכשהיה מקדש הלבנה אינו חש אם היה נרות בחצר ביהכ"נ אפילו אם היה הנר ביד המקדש. ועור יכול לקדש הלבנה עם אחרים משום דאחרים רואים גם הוא נהנה כדאמרי' בג'³ רבני. שהיה עור נקט אבוקה בלילה בידו כדי שאחרים יראו לו הדרך. לרבו מובהק כשנותן לו שלום בשאר ימות השנה אמר לו שלום עליכם רבי ומורי! לאדם גדול אמר שלום עליכם רבי! אבל כשמקדש הלבנה אינו צריך לדקדק בנתן שלום לרבו. ופ"א לא ראה רק מקצת מן הלבנה, משום שהיה מקצת תחת הענן ואפ"ה היה מקדש. תמד שקורין טרנק אין חוששין בו משום סכנת תקופה. כשנפלה תקופת תמוז בלילה שעה ומחצה, היה אוכל בזה הזמן מז' שעות ומחצה אחר חצי היום עד י' שעות ומחצה אחר חצי היום, [ממ"נ אם היום י"ב שעות או יותר]. וזכורני כתבתי הא דלעיל כמו שהגפת השעה בניאושטט בתמוז בתחלת. וזכורני שאמר העולם אומר ט' ימים לפני התקופה יתחיל היום להאריך, אבל אמר כמדומה שאינו כן.