וַיְקַנֵּ֥א יְהוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ׃
משנה תורה, הלכות סוטה
קִנּוּי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (במדבר ה יד) "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" הוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. אֲפִלּוּ הָיָה אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ אוֹ עַכּוּ"ם אוֹ עֶבֶד אוֹ שָׁחוּף הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְקַשֶּׁה וְאֵינוֹ מוֹלִיד: