וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּֽיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים ׀ הַנּוֹתָרִ֣ים בְּבֵית־יְהוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ (פ)
אבודרהם
גרסינן בירושלמי בפר' תפלת השחר מהיכן למדו שלש תפלות ר' שמואל בר נחמן אמר כנגד שלשת פעמים שהיום משתנה על הבריות, בשחר אדם צריך לומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפלה לאורה. במנחה אדם צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שזיכתני לראות את החמה במזרח כך תזכני לראותה במערב. בערב אדם צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שהייתי באפלה והוצאתני לאור כך תוציאני מאפלה לאורה. ר' יהושע בן לוי אמר תפלות מאבות למדו. תפלת השחר מאברהם אבינו שנאמ' וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ואין עמידת אלא תפלה כמה דתימר ויעמד פנחס ויפלל. תפלת המנחה מיצחק אבינו שנאמר ויבא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה כמה דתימר תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. תוספתא ואע"ג דאמרינן במסכת יומא צלותיה דאברהם אבינו מכי משחרי כותלי. יש לומר שהתפלל אותה ולא קבעה על עצמו עד שעמד יצחק וקבעה ע"כ. תפלת הערב מיעקב אבינו שנאמ' ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. ואין פגיעה אלא תפלה כמה דתימר יפגעו נא בה' צבאות. תוספתא והדרשנים אומרים סימן לזמניהם באות שנייה משמותם. אברהם ב' בבקר. יצחק צ' כנגד צהרים, יעקב ע' כנגד ערבית ע"כ. ורבנין אמרין תפלות מתמידין למדו. תפלת השחר מתמיד של שחר את הכבש אחד תעשה בבקר. תפלת המנחה מתמיד של בין הערביים. ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. תפלת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם הדא היא דתנין תפלת הערב אין לה קבע. אמר ר' תנחומא עוד קבעו אותה כנגד איברים ופדרים שהיו מתאכלים על גבי המזבח כל הלילה.