ה֣וֹי ׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר׃
משנה תורה, הלכות תשובה
וּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַנּוֹעֲלִים דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּפְנֵי עוֹשֵׂיהֶן. וְאֵלּוּ הֵן. א) הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר, לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶן וְאֵינוֹ זוֹכֶה עִמָּהֶן בִּזְכוּת שֶׁעוֹשִׂין. ב) וְהַחוֹלֵק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, לְפִי שֶׁמַּחְלָקְתוֹ גּוֹרֶמֶת לוֹ לִפְרשׁ מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. ג) וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּזּוּ בְּעֵינָיו אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶן וְלֹא עוֹשָׂן וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה בַּמֶּה יִזְכֶּה. ד) וְהַמְבַזֶּה רַבּוֹתָיו, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לוֹ לְדָחֳפוֹ וּלְטָרְדוֹ כְּגֵיחֲזִי וּבִזְמַן שֶׁנִּטְרָד לֹא יִמְצָא מְלַמֵּד וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. ה) וְהַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחַ לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. שֶׁהַתּוֹכָחָה גּוֹרֶמֶת לִתְשׁוּבָה שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ לָאָדָם חֲטָאָיו וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים ט ז) "זְכֹר (וְ) אַל תִּשְׁכַּח". (דברים ט ז) "מַמְרִים הֱיִיתֶם". (דברים כט ג) "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב". (דברים לב ו) "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם". וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר (ישעיה א ד) "הוֹי גּוֹי חֹטֵא". (ישעיה א ג) "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ". (ישעיה מח ד) "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה". וְכֵן צִוָּהוּ הָאֵל לְהוֹכִיחַ לַחַטָּאִים שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח א) "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ". וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים הוֹכִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲמִיד בְּכָל קָהָל וְקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל חָכָם גָּדוֹל וְזָקֵן וִירֵא שָׁמַיִם מִנְּעוּרָיו וְאָהוּב לָהֶם שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ לָרַבִּים וּמַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה, וְזֶה שֶּׁשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת אֵינוֹ בָּא לַמּוֹכִיחַ וְלֹא שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו לְפִיכָךְ יַעֲמֹד בְּחַטֹּאתָיו שֶׁהֵם בְּעֵינָיו טוֹבִים:
אבודרהם
ואחר כך אומר אשרי יושבי ביתך וגומ'. ונהגו לאומרו שלשה פעמים בכל יום כנגד ג' פעמים שבת קול יוצאת ואומרת בשלש משמרות הלילה אוי שחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני בין אומות העולם. ולכך אנו אומרים על הבית שנשרף ואין לנו כי אם מקדש מעט אשרי יושבי ביתך. ועוד שאשרי הוא כנגד אוי כמו שאומר במדרש תלים עשרים אשרי יש בספר תלים כנגד עשרים הוי שיש בספר ישעיה. ואע"ף שתמצא שהם עשרים ואחד הוי המדרש לא מנה אלא העשרים שהם ראשי פסוקים ולא האחד שאינו ראש פסוק והן כמספר הוי.
ספר יראים
סימן רפו (שלח)
טמא ששימש. ותניא באלו הן הנשרפין (פ"ג א') אלו הן שבמיתה טמא ששימש כדבעיא מיניה רב חייא בר אבין מרב יוסף מנין לטמא ששימש במיתה שנאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה ותניא בת"כ ויגזרו ואין נזירה אלא פרישה וכן הוא אומר (יחזקאל י"ד ז') וינזר מאחרי ויעל גילוליו על לבו ואומר (ישעיה א' ד') נזורו אחור. מקדשי בני ישראל על קדשי בני ישראל חייבין משום פגול ונותר וטמא ואין חייבין על קדשי עובדי כוכבים משום פגול ונותר וטמא ואין לי אלא קדשי בני ישראל קדשי עצמן מנין ת"ל מקדשי לרבות את כולן ומנין שאינו מדבר אלא בעובד בטומאה מדכתיב אהרן ובניו בפרשה ובמחלל באכילה בטומאה לא שהרי הוא בכרת עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל ולא יחללו את שם קדשי.
טמא ששימש. ותניא באלו הן הנשרפין (פ"ג א') אלו הן שבמיתה טמא ששימש כדבעיא מיניה רב חייא בר אבין מרב יוסף מנין לטמא ששימש במיתה שנאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה ותניא בת"כ ויגזרו ואין נזירה אלא פרישה וכן הוא אומר (יחזקאל י"ד ז') וינזר מאחרי ויעל גילוליו על לבו ואומר (ישעיה א' ד') נזורו אחור. מקדשי בני ישראל על קדשי בני ישראל חייבין משום פגול ונותר וטמא ואין חייבין על קדשי עובדי כוכבים משום פגול ונותר וטמא ואין לי אלא קדשי בני ישראל קדשי עצמן מנין ת"ל מקדשי לרבות את כולן ומנין שאינו מדבר אלא בעובד בטומאה מדכתיב אהרן ובניו בפרשה ובמחלל באכילה בטומאה לא שהרי הוא בכרת עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל ולא יחללו את שם קדשי.