ישעיהו א:יא הלכה: ספר האורה, אבודרהם, בן איש חי ושולחן ערוך, אורח חיים

[ח] דין להקדים תפלה לצרה.
לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאלמלא לא הקדים אברהם אבינו תפלה לצרה בין בית אל ובין העי, לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט, שנאמר וילך למסעיו מנגב [בראשית י"ג ג'], וכתיב בתריה אל מקום המזבח [שם שם ד']. וגדולה תפלה מכל הקרבנות [כולן], שנאמר למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' [ישעי' א' י"א], וכתיב בתריה גם כי תרבו תפלה אינני שומע [שם שם ט"ו]:

עוד כתב הרב רבינו יונה הא דאמרינן שאין לו להתפלל בלא חדוש היינו היכא שיודע בודאי שהתפלל אבל ספק התפלל ספק לא התפלל כשחוזר ומתפלל אין צריך חדוש שכיון שחוזר ומתפלל על הספק אין לך חדוש גדול מזה. כת' הרא"ש בתשובה שיש לאדם ליזהר שלא להתפלל תפלת נדבה אם לא שיוכל לחדש בה דבר ושיהיה מכיר וזריז ואמוד בדעתו לכוין בתפלה מראש ועד סוף הא לנו הכי קרי ביה למה לי רוב זבחיכם ולואי שיוכל לכוין בשלש תפלות שתקנו רבותינו ז"ל.

ואמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר מכל הקרבנות שנאמ' למה לי רוב זבחיכם יאמר ה'. וכתיב בתריה גם כי תרבו תפלה אינני שומע. פירוש לולי שתפלה גדולה למה אמר גם כי תרבו תפלה אחר שאמר למה לי רוב זבחיכם. עוד גרסינן התם יכול יתפלל אדם כל היום כלו כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא ביומא הוה בריך על ברכוהי וצלי ומוקדה קדם אלהא. יכול משבא לגולה הוחלה פי' החל לעשות זה מפני טרדת המלכות אבל בהיות הזקנים שלמד מהם בארץ ישראל היו מתפללין כל היום ת"ל כל קבל די הוה עביד מן קדמת דנא. יכול יתפלל אדם לכל רוח שירצה ת"ל וכוין פתיחן לי בעליתיה נגד ירושלים. יכול יהא מתפלל כל שעה שירצה כבר מפורש על ידי דוד ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה. יכול ישמיע קולו בתפלתו כבר מפורש על ידי חנה וקולה לא ישמע. יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל כבר מפורש על ידי שלמה לשמוע אל הרנה ואל התחנה רנה זו תפלה תחנה זו בקשה. דרש ר' שמלאי לעולם יסדיר אדם שבחו של הב"ה ואחר כך יתפלל מנא לן ממשה רבינו דכתיב ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך וגו'. וכתוב בתריה אעברה נא ואראה.