וְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי־יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה׃
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים
כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ. קָטַע רֹאשׁ חָטְמָהּ רֹאשׁ אָזְנָהּ רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ פָּחֲסָה בְּפָנֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ אוֹ שֶׁמְּכָרָהּ לְצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה. אֲבָל אִם מִשְׁכְּנָהּ אוֹ מְכָרָהּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ צוֹרֵף אוֹ שֶׁנָּפְלָה עָלֶיהָ מַפּלֶת וְלֹא פִּנָּה. גְּנָבוּהָ לִסְטִים וְלֹא תְּבָעוּהָ. רָקַק בְּפָנֶיהָ. הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ. גְּרָרָהּ. זָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה: