ישעיהו מ:כו הלכה: אבודרהם

שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃ (ס)

אבודרהם

נשאל רבינו האיי צבור שמקדימין לקרא קריאת שמע ולהתפלל קודם צאת הככבים אם מוטב להתפלל עמהם כדי להתפלל בצבור ולהניח קריאת שמע עד זמנה שהוא צאת הככבים או להמתין עד צאת הככבים ולהתפלל ביחיד כדי לסמוך גאולה לתפלה. והשיב בארץ ישראל עושין כן ומתפללין של ערבית ואחר כך קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למסמך גאולה לתפלה של ערבית. וחזינא דקריאת שמע בעונתה דהיינו צאת הככבים עדיף ממסמך גאולה לתפלה היכא דלא איפשר. ואי צלי ראשונה דבהדי צבור רשות ושנייה חובה שפיר דאמי. ואומר במדרש סמך לקריאת שמע משעת צאת הככבים שאו מרום עיניכם ראשי תיבות שמע ואחר כך המוציא במספר צבאם.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבודרהם

ואתחנן, שבע דנחמתא, נו"ע אר"ק ש', נחמו נחמו עד איש לא נעדר והיא בישעיה.
שאל רבBookmarkShareCopy