ישעיהו נט:כא הלכה: אבודרהם, משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, ספר חסידים ושולחן ערוך, יורה דעה

וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ (ס)

אבודרהם

ליל תשעה באב חולצין מנעליה' כאבלים והולכים לבית הכנסית. ואין מדליקין נרות רק נר א' לומר לאורו איכה. וכשיגיע לנפלה עטרת ראשנו מכבה אותו. ומתפללין ערבית כשאר הימים ואומ' עננו. ואומ' ש"צ קדיש תתקבל ואחר כך קורין איכה ואומ' קינות ואחר כך ובא לציון וכל סדר קדושה. ולא יאמ' ואני זאת בריתי אותם שנרא' כמקיים ברית על הקינות ועוד מפני שכתוב בו לא ימושו מפיך ובט' באב אסור לקרות בתורה משום שנאמ' פקודי ה' ישרים משמחי לב. וכן בבית האבל נהגו שלא לאמרו מפני שגם כן האבל אסור לקרות בתורה. ואו' קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא והולכין לבתיהם. ואן נותנין שלום זה לזה אלא כאבלים ונזופי'. והטעם שאין מדליקין נרות בבית הכנסת כדאית' באיכה רבתי שאמ' הב"ה למלאכי השרת בשעת חרבן הבית מלך בשר ודם כשהוא אבל מה דרכו לעשות אמרו לו מכבה את הפנסין אמ' להם אף אני אעשה כן שנאמ' שמש וירח קדרו. ופי' פנסין כלים שנותנין בהם הנרות מפני הרוח שלא יכבו שקורי' להם עששיות וכן תרגו' באורים כבדו ה' בפנסיא.
שאל רבBookmarkShareCopy

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה יֵשֵׁב וְיִפּל עַל פָּנָיו וְיִטֶּה מְעַט הוּא וְכָל הַצִּבּוּר וְיִתְחַנֵּן וְהוּא נוֹפֵל. וְיֵשֵׁב וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ הוּא וּשְׁאָר הָעָם וּמִתְחַנֵּן מְעַט בְּקוֹל רָם מְיֻשָּׁב. וְאַחַר כָּךְ יַעֲמֹד שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה וְהֵם עוֹנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹנִין בַּתְּחִלָּה. וְאוֹמֵר (תהילים עח לח) ״וְהוּא רַחוּם״ וְכוּ׳‎ (תהילים קמה א) ״תְּהִלָּה״ וְכוּ׳‎. הוּא עוֹמֵד וְהֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם קוֹרְאִים עִמּוֹ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (ישעיה נט כ) ״וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל״ וְכוּ׳‎ (ישעיה נט כא) ״וַאֲנִי זֹאת״ וְכוּ׳‎ (תהילים כב ד) ״וְאַתָּה קָדוֹשׁ״ (ישעיה ו ג) ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ״ וְגוֹמֵר הַקְּדֻשָּׁה וְהֵם עוֹנִין (ישעיה ו ג) ״קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַקְּדֻשָּׁה תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר (יחזקאל ג יב) ״וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ״ וְכוּ׳‎ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר (שמות טו יח) ״יְיָ׳‎ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד״ וְקוֹרְאֵהוּ תַּרְגּוּם כְּדֵי לְהָבִין הָעָם:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבודרהם

ואומר סדר קדושה ובא לציון גואל וגומ' ואני זאת בריתי אותם וגומ' הם שני פסוקים סמוכים זה לזה בישעיה. ומה שאומר פסוק ואני זאת בריתי אותם עם ובא לציון גואל מפני שמדבר על רוח נבואה שלא ימוש מפינו וזה יהיה בביאת הגואל כמו שנאמר והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגומ'.
שאל רבBookmarkShareCopy

שולחן ערוך, יורה דעה

זמין למנויי פרימיום בלבד