מלאכי א:ח הלכה: משנה תורה, הלכות איסורי המזבח, קיצור שלחן ערוך ושולחן ערוך, יורה דעה

בְּהֵמָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ אַחַת מִן הַטְּרֵפִיּוֹת הָאוֹסְרוֹת אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה אֲסוּרָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (מלאכי א-ח) "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ". וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקָרְבָּן אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקָּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים. אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיָּמוּתוּ וְיִקָּבְרוּ:

יַיִן שֶׁנִּתְחַמֵּץ, אֵין מְקַדְּשִׁין עָלָיו. וְכֵן יַיִן שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ רָע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַמֵּץ, אֶלָּא רֵיחוֹ וְטַעֲמוֹ יַיִן, שֶׁמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, רַק שֶׁמַּסְרִיחַ קְצָת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בִּכְלִי מָאוּס, וְכֵן אִם הוּא מֵרִיחַ אַחַר הֶחָבִית (תוספת שַׁבָּת בשם ש"א) אֵין מְקַדְּשִׁין עָלָיו. וְכֵן יַיִן שֶׁעָמַד מְגֻלֶּה אֵיזֶה שָׁעוֹת (אַף עַל גַב דְּהָאִידְנָא לָא קָפְּדֵינָן אַגִלּוּי), אֵין מְקַדְּשִׁין עָלָיו מִשּׁוּם הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָּנֶיךָ. יַיִן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְמָחִין, יֵשׁ לְסַנְּנוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְסַנְּנוֹ, מְקַדְּשִׁין עָלָיו כָּךְ. אֲבָל אִם יֵשׁ עָלָיו קְרוּם לָבָן, אֵין מְקַדְּשִׁין עָלָיו דְּמִסְּתָמָא פָּג טַעֲמוֹ.

אִם נָפַל לְיַיִן וְשֶׁמֶן אוֹ לִשְׁאָר מַשְׁקִין, פּוֹגֵם בְּוַדַּאי וְאֵין צָרִיךְ ס' לְבַטֵּל פְּלִיטָתוֹ. הַגָּה: וּלְפִי זֶה, אִם נָפַל לְשֻׁמָּן נָמֵי דִּינָא הָכֵי. וְיֵשׁ מַחֲמִירִין בְּשֻׁמָּן וַאֲפִלּוּ אִם הוּא קָשֶׁה לְפָנֵינוּ, אִם שָׁפְכוּ מִדֵּי יוֹם וָיוֹם שֻׁמָּן בַּקְּדֵרָה וְיֵשׁ לְסַפֵּק שֶׁמָּא הָעַכְבָּר הָיָה שָׁם כְּשֶׁעֵרוּ עָלָיו שֻׁמָּן רוֹתֵחַ, הַכֹּל אָסוּר, אֲפִלּוּ יֵשׁ ס' בַּשֻּׁמָּן נֶגֶד כָּל הָעַכְבָּר; וְאִם לֹא עֵרוּ עָלָיו, אוֹ שֶׁעֵרוּ עָלָיו וְיָדוּעַ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם הָעַכְבָּר כְּשֶׁעֵרוּ עָלָיו, וְהַשֻּׁמָּן בָּא לְפָנֵינוּ כְּשֶׁהוּא קָשֶׁה (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ וְהַגָּהַת מַיְמוֹנִי פט"ו וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דְּחֻלִּין וּבְהַגָּהַת ש"ד וּבְאָרֹךְ) וְכֵן נִמְצָא הָעַכְבָּר עָלָיו, סָגֵי לֵיהּ בִּנְטִילַת מָקוֹם וְלֹא מַחְזְקִינָן אִסּוּר שֶׁמָּא הָיָה הַשֻּׁמָּן רַךְ כְּשֶׁנָּפַל שָׁם וְכָבוּשׁ הָוֵי כִּמְבֻשָּׁל, דְּמֻתָּר מִכֹּחַ סְפֵק סְפֵיקָא, סָפֵק נָפַל שָׁם כְּשֶׁהָיָה קָשֶׁה, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר כְּשֶׁהָיָה רַךְ, שֶׁמָּא נִתְקַשָּׁה קֹדֶם שִׁעוּר כְּבִישָׁה. וּבְמָקוֹם שֶׁהַשֻּׁמָּן מָאוּס לֶאֱכֹל, אָסוּר לְהַדְלִיקוֹ גַּם כֵּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִשּׁוּם הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ (מַלְאָכִי א, ח) (ר"ן בְּשֵׁם גָּאוֹן וְרַשְׁבָּ"א פג"ה וְר' יְרוּחָם ואו"ה בְּשֵׁם מָרְדְּכַי פג"ה וְהַמְחַבֵּר בא"ח סי' קנ"ד סי"ב) וּבִמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל יֵשׁ לִסְמֹךְ אַדִּבְרֵי הַמְקִלִּין.