מלכים א כב:כד הלכה: שולחן ערוך, יורה דעה

סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה נִתְפָּרְשׁוּ בַּתּוֹרָה, וְהֵם שְׁנֵי סִימָנִים: מַעֲלַת גֵּרָה, וּפַרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת. וְכָל בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁאֵין לָהּ שִׁנַּיִם בַּלֶּחִי הָעֶלְיוֹן, וְלֹא נִיבִים שֶׁהֵם תַּלְתַּלֵּי בָּשָׂר כְּעֵין שִׁנַּיִם בּוֹלְטִים בַּחֲנִיכַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנִּיבִין הֵם שְׁנֵי שִׁנַּיִם לְמַעְלָה אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן בִּקְצָווֹת הַלְּסָתוֹת (פֵּרוּשׁ וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי (מְלָכִים א כ"ב, כ"ד) תַּרְגּוּמוֹ עַל לִסְתֵּיהּ), בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, וְהוּא שֶׁיַּכִּיר בֶּן גָּמָל שֶׁאֵין לוֹ נִיבִין עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וְכָל שֶׁמַּעֲלַת גֵּרָה הִיא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, חוּץ מִגָּמָל וְאַרְנֶבֶת וְשָׁפָן שֶׁהֵם מַעֲלֵי גֵּרָה וְאֵינָם מַפְרִיסִים פַּרְסָה, וְלָהֶם אֵין לָחוּשׁ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׁנַּיִם לְמַעְלָה אוֹ נִיבִין. לְפִיכָךְ, הַמּוֹצֵא בַּמִּדְבָּר בְּהֵמָה, וְאֵינוֹ מַכִּירָהּ, וּפַרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכוֹת שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לִבְדֹּק בָּהֶם, יִבְדֹּק אִם אֵין לָהּ שִׁנַּיִם וְלֹא נִיבִין לְמַעְלָה, בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, וְהוּא שֶׁיַּכִּיר בֶּן גָּמָל. וְכָל שֶׁמַּפְרֶסֶת פַּרְסָה מַעֲלַת גֵּרָה, חוּץ מֵחֲזִיר. לְפִיכָךְ, מָצָא בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ חָתוּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לִבְדֹּק בּוֹ, יִבְדֹּק בְּרַגְלֶיהָ, אִם פַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא טְהוֹרָה, וְהוּא שֶׁיַּכִּיר חֲזִיר. יֵשׁ לָהּ קַרְנַיִם, יָצָא מִסְפֵק חֲזִיר, וּטְהוֹרָה. וְאֵין בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁבְּשָׂרָהּ שֶׁתַּחַת הָעֹקֶץ שֶׁלָּהּ הוֹלֵךְ שְׁתִי וָעֵרֶב לְאֵיזֶה צַד שֶׁיַּחְתְּכוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא הֶעָרוֹד (פֵּרוּשׁ חֲמוֹר הַבַּר). לְפִיכָךְ הַמּוֹצֵא בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ וּפַרְסוֹתֶיהָ חֲתוּכִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לִבְדֹּק בָּהֶם, יִבְדֹּק בַּבָּשָׂר שֶׁתַּחַת כַּנְפֵי הָעֹקֶץ, אַחַר שֶׁיִּשְׁחֲטֶנָּה, אִם הוֹלֵךְ שְׁתִי וָעֵרֶב, טְהוֹרָה, וְהוּא שֶׁיַּכִּיר עָרוֹד. בְּשַׂר אָדָם, אָסוּר לְאָכְלוֹ מִן הַתּוֹרָה (ר"ן פ' אע"פ וְרַמְבַּ"ם פ"ב דמ"א ד"ג וה"ה וְקָרְבַּן אַהֲרֹן פ' שְׁמִינִי דַּף ס"ד ע"ד דְּלֹא כְּמַשְׁמָע בתו' פ' אע"פ וְרֹא"שׁ דִּבְשַׂר אָדָם אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוְר' ועב"ח).