מלכים ב יב:טו הלכה: שולחן ערוך, יורה דעה

כִּֽי־לְעֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָ֖ה יִתְּנֻ֑הוּ וְחִזְּקוּ־ב֖וֹ אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

שולחן ערוך, יורה דעה

גַבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵק, מְצָרְפִים הַמָּעוֹת דִּינָרִים לַאֲחֵרִים, אֲבָל לֹא לְעַצְמָם. וְכֵן אִם צְרִיכִים לִמְכֹּר מַה שֶּׁגָבוּ מֵהַתַּמְחוּי, יִמְכְּרוּ לַאֲחֵרִים אֲבָל לֹא לְעַצְמָם, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין מְחַשְּׁבִין בַּצְּדָקָה עִם גַבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִזְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יַחְשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים (מְלָכִים ב, יב, טז) (רַמְבַּ"ם שָׁם). הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, טוֹב לָהֶם לִתֵּן חֶשְׁבּוֹן (טוּר). וְכָל זֶה בַּגַּבָּאִים הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר, אוֹ שֶׁנִּתְמַנָּה בְּאַלָּמוּת וְחָזְקָה, צָרִיךְ לִתֵּן חֶשְׁבּוֹן. וְהוּא הַדִּין בְּכָל מְמֻנִּים עַל הַצִּבּוּר. (מהרי"ו סִימָן קע"ג). וּכְשֶׁרוֹצִים הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לְסַלֵּק הַגַּבַּאי וּלְמַנּוֹת אַחֵר, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם חֲשָׁד. וְהוּא הַדִּין שְׁאָר מְמֻנִּים (כָּל בּוֹ).
שאל רבBookmarkShareCopy