משלי א:ח הלכה: סידור רש"י וספר חסידים

ודוכתא דלא נהיגי למיעבד מלאכה בפורים, לא ניבדל בהדייהו, דרב (חייה) [חזייה] לההוא גברא דזרע כיתנא בפורים ולטייה ולא צמח כיתנא מיכדי לא קיבלו עלייהו אמאי לטייה, [משום] דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור ומנלן דמנהגא מילתא היא, אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן אמר קרא שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך (משלי א' ח'):

אמר ר' יצחק לר' שמן בר אבא הני ביעי חשילתא שריין ואת לא תיכול משום שנאמר (משלי א ח) ואל תטוש תורת אמך אם הורה כבר רב לאיסור והלך למקום אחר ולמד לפני רב של אותו מקום להתיר ושניהם הביאו ראיה לדבריהם והרב יודע שבעיר שמשם התלמיד הבא ללמוד לפניו. שרב שבאותו העיר אוסר מה שהוא מתיר אף על פי שזה הרב יודע שהוא מותר והתלמיד חושב אם אעשה לחומרא יכעוס עלי זה הרב יש לרב לומר פלוני כיון שאסר דבר אל תהי נוהג בו היתר אע"פ שנראה להתיר ולא מפני שנותנים עליו מחומרי המקום משם איסור גמור היה נראה לו:

כתיב (משלי א ח) ואל תטוש תורת אמך א' אחד מ' ארבעים ך' פשוטה ת"ק כמנין ישראל כלומר אל תטוש תורת ישראל. ב' פעמים כתיב במשלי אל תטוש תורת אמך תורה שבכתב ותורה שבעל פה: