משלי א:כא הלכה: משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

כְּשֶׁבּוֹנִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֵין בּוֹנִין אוֹתָהּ אֶלָּא בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א כא) ״בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא״. וּמַגְבִּיהִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתְּהֵא גְּבוֹהָה מִכָּל חַצְרוֹת הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ט ט) ״וּלְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ״. וְאֵין פּוֹתְחִין פִּתְחֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בַּמִּזְרָח שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג לח) ״וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה״. וּבוֹנִין בּוֹ הֵיכָל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה. וּבוֹנִין הֵיכָל זֶה בָּרוּחַ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּנֶגְדּוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנֵיהֶם אֶל מוּל הַהֵיכָל כְּשֶׁיַּעַמְדוּ לִתְפִלָּה:
שאל רבBookmarkShareCopy