משלי י:יח הלכה: קיצור שלחן ערוך ושולחן ערוך, יורה דעה

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְלֹא נוֹדַע לוֹ, אֵין לְהַגִּיד לוֹ. וְעַל הַמַּגִּיד נֶאֱמַר, וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל. וּמֻתָּרִין לְהַזְמִינוֹ לִסְעוּדַת אֵרוּסִין וּלְכָל שִׂמְחָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם. וְכֵן בַּעַל שֶיּוֹדֵעַ שֶׁמֵּת אֵיזֶה קָרוֹב לְאִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לוֹ לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדָעַת.

מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְלא נוֹדַע לוֹ, אֵינוֹ חוֹבָה שֶׁיֹאמְרוּ לוֹ; וַאֲפִלוּ בְּאָבִיו וְאִמּוֹ; וְעַל זֶה נֶאֱמַר: מוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְּסִיל (מִשְׁלֵי י, יח) וּמֻתָּר לְהַזְמִינוֹ לִסְעֻדַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין וְכָל שִׂמְחָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. מִיהוּ אִם שׁוֹאֵל עָלָיו, אֵין לוֹ לְשַׁקֵר וְלוֹמַר: חַי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק (שְׁמוֹת כג, ז). הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם בְּבָנִים זְכָרִים, נָהֲגוּ לְהוֹדִיעַ, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ קַדִּישׁ; אֲבָל בְּבָנוֹת, אֵין מִנְהָג כְּלָל לְהוֹדִיעָם (מהרי"ו סי' י"ג). מִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הר"מ וְעוֹד פּוֹסְקִים), וּמִתְעַנִּין יוֹם הַמִּיתָה וְלֹא יוֹם הַקְּבוּרָה (מהרי"ו סִימָן קכ"א ומהרא"י סִימָן רצ"ו וְהָאַחֲרוֹנִים), אִם לֹא מִי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַקְּבוּרָה וְלֹא אֵצֶל הַמִּיתָה. (בְּקַבָּלָה מִפִּי זָקֵן מֻפְלָג מַהֲרַ"ם לַנְדֹּא) ; וְאִם אֵרַע יוֹם זֶה בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן, אֵין מִתְעַנִּין כְּלָל. וְאִם מֵתוּ בַּאֲדָר וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, הָעִקָּר לְהִתְעַנּוֹת בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן (ת"ה סִימָן רצ"ד ומהר"י מִינְ ץ), אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין, כָּךְ הוּא עִקָּר. וְאִם מֵתוּ בִּשְׁנַת הָעִבּוּר בָּאֲדָר הַשֵּׁנִי, מִתְעַנֶּה גַּם כֵּן בְּעִבּוּר בָּאֲדָר הַשֵּׁנִי (ג"ז שָׁם). וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן תקס"ח סָעִיף ז'. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שצ"א שֶׁאֵין לֶאֱכֹל בִּסְעֻדָּה בְּלֵיל יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָב וָאֵם. וְאִם חָל תַּעֲנִית זֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דִּינוֹ כִּשְׁאָר תַּעֲנִית. וְעַיֵּן בא"ח סִימָן רמ"ט. מִיהוּ אִם בְּפַעַם רִאשׁוֹן הִשְׁלִים, יִנְהֹג כֵּן כָּל יָמָיו.