פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃
ספר חסידים
זה נקרא ספר חסידים דבריו ממתקים וכלו מחמדים ונכתב ליראי ה' ולחושבי שמו כי חסיד אשר לבו חפץ באהבת בוראו לעשות כל רצונו ואינו יודע לשום על לב הדברים כלם ומאיזה דבר צריך להזהר ואיך להעמיק לעשות רצון בוראו לפי שמיעטו הלבבות ולפי שיש חסיד שמשים הרבה דברים על לבו ויש חסידים שעושין מעט ואלו היה יודע ומבין בדברי החסידות היה עושה הרבה מאד מאותן החסידים העושין הרבה לכך נכתב ספר חסידים למען יראו בו יראי ה' וכל השבים לבוראם בלב שלם וידעו ויבינו מה שעליהן לעשות ומאיזה דבר צריכין ליזהר אך לא לרשעים נכתב שאם יראו בו רשעים יהיו נראים כמה דברים בעיניהם דברי שטות ואם ידברו באזניהם ילעיגו למו ועליהם אמר שלמה בחכמתו באזני כסיל אל תדבר וגו' וכן שלמה כשכתב ספר משלי לא כנגד הרשעים כתבו כי אילו היה מדבר באזניהם כל חכמתו לא היתה מועלת להטיב לבם ולהשיבם אלא כנגד הצדיקים החפצים בדרכי ה' כנגדם דבר שיראו ויבינו וישכילו וכדכתיב (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם הא למדת שדרכי החסידות והענוה והיראה הם מכשול לרשעים ולצדיקים תקומה:
מטה אפרים
וגם אלה לחכמים, יודעי בינה לעתים, שיהיה הדרש מענייני יום הכיפורים ותשובה, ולא יקבע הדרוש בסדר נשים נזיקין או אפלו בסדר קדשים, אם אינו עניין שהתלמידים רגילים ובקיאים בהם, אלא ידרש בעניינים שיש להם ידיעה בתחילה בגופי הלכות, וזה גורם שיתנו לב להבין ולהשכיל כאשר ידרוש כמין חומר, ויערב להם מנחת האומר הבא מן החדש, וישמעו אמריו כי נעמו. ומנהג חכמים, כאשר כלה לדבר במשא ומתן של הלכה, הם דורשים מקרא והגדה, ויגלו אזנם למוסר והתעוררות תשובה. והמאריך במדרשים ואגדות לסלסל ולפלפל בהם, אף שהם דברים של טעם ומתוקים לחיך, אין זה דרך ישר לפני איש בעל ההמון, אשר נפשו אוותה לשמוע דבר אגדה ומוסר. וכאשר בא כן ילך ומאומה אין בידו, ואף אם הדורש מבליע בנעימה קצת דברי יראה למוסר, הם מתבטלים ברוב דברים ושומע אין לו מאת העם, כי אחרי שיודע בנפשו שאין המקרא נדרש לפניו, הוא מסיח דעתו ומבקש לו חבר ויצא לשיח שיחה בטלה על המחיה ועל הכלכלה ואנשי לצון יפיחו, ודברי נבלה בחצרות אלהינו יפריחו, ואיש את רעהו מפיו אל פיו יגיח בסוד שיח, זה לזה מנעימים. ועל הדורש הזה קורא המקרא: "ושחת דבריך הנעימים" (משלי כג ח), אלא ישכיל בדרך תמים, כי לא עת האסף היום דרושים עמוקים ורחבים, רק לטייל קצרות בדרשות ואגדות ומעניין תשובה ומוסר וריצוי המידות, ויסביר פנים בדברים ערבים לאוזן שומעת ובלשון נקיה וקלה, ואחריו כל אדם ימשוך ויטו אוזן לשמוע, וסימן לדבר: "שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר", והרמז מובן. והעושה כן ישא ברכה וימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, וכמו שאמר הכתוב: "מוכיח אדם אחרי חן ימצא" (משלי כח כג):