מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃
ספר חסידים
אין גוזרין ב' חרמות ביום אחד שנאמר (בראשית ח כא) לא אוסיף עוד לקלל לא אוסיף עוד להכות. וכתיב בתרי עשר בספר מלאכי (מלאכי ג ו) כי אני ה' לא שניתי וסמוך ליה במארה אתם נארים במארה בגימטריא חרם. וכתיב (נחום א ט) לא תקום פעמים צרה ואי' גוזרין חרם אלא ביום שנא' (איוב ג א) ויקלל את יומו ארור היום:
ספר חסידים
אין גוזרין שני חרמות ביום אחד שנאמר (בראשית ח כא) לא אוסיף עוד לקלל ולא אוסיף עוד וכתיב (מלאכי ג ו) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם וסמיך ליה במארה אתם נארים. וכתיב (נחום א ט) לא תקום פעמים צרה ואין גוזרים חרם אלא ביום. שנאמר (איוב ג א) ארור היום ויקלל את יומו. אבל לא בשבת. שכתוב בו ברכה ויברך אלהים את יום השביעי ולא פי' במה אלא באותן דברים שקלל איוב את יומו. תשכון עליו עננה אל יחד בימי שנה אל תבא רננה בו העתידים עורר לויתן. מכלל שיש בו בשבת לשבת באור. ויש בו לרנן שבחים של מקום. שנאמר (תהלים צב א) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. ולשמוח בשבת בפקודי ה' ישרים משמחי לב. והחזן כשמחרים אל יאמר על דעת המקום עד שיגמרו שלא לחזור בהם ואם התחיל להחרים ואמרו להפסיק יפסיק. שאין לומר על דעת הקהל עד שישוו כלם: