שְׁמֹ֣ר רגליך [רַגְלְךָ֗] כַּאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וְקָר֣וֹב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי־אֵינָ֥ם יוֹדְעִ֖ים לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃
סידור רש"י
תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה, ואמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאין יכול לעמוד על עצמו, אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפילתו תפילה, עד כמה עד פרסה, הילכך צריך לאפנויי ואסיר לצלויי עד דמפני, ואי לא לא מיקבלא צלותיה, ותניא אידך הצריך לנקביו אל יתפלל, משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוס ד' י"ב), וכתיב שמור רגליך כאשר תלך אל בית [ה]אלהים (קהלת ד' י"ז), אמר ר' יוסי ואיתימא רב חנינא בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד לפניו בתפילה:
ספר חסידים
ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו אפילו קרבים של בני אדם ובני מעים צריכים לברך את ה' לפיכך צריך לבדוק עצמו יפה כשהוא בא להתפלל ואין להביא בטן מלא צואה לפני הקב"ה לברכו וצריך לנענע כל גופו בשעת התפלה דכתיב (תהלים לה י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך כתיב (קהלת ד יז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שלא יהיו רגליך מטונפות וכתיב (עמוס ד יב) הכון לקראת אלהיך ישראל כשאדם בא לפני מלך ב"ו לא יבא כאדם שבא בשוק אלא יתעטף להיות לפניו באימה וביראה וכבוד אנו שהולכים לפני אדון כל הארץ יתברך שמו עאכ"ו שיש לנו להתעטף להיות לפניו באימה וביראה אוי להם לאותם הממתינים מלהתעטף משבת לשבת כדי שלא ישחקו עליהם בני אדם ואינן חושבין שמא ימותו ולא יוכלו ליתן כבוד למי שנתן מתנתו עצמה שכתוב עליו ית' לבושיה כתלג חיור ועליהם ועל כיוצא בהם נאמר יכין צדיק ורשע ילבש:
ספר חסידים
חלון שהולך כנגד רשות הרבים ובני אדם עוברים לפניו לבית הכנסת אותם שישנים באותו החדר או שום אדם לא ישפכו מי רגלים מן החלון לפי שבהשכמה הולכים לבית הכנסת וההולכים בחשך לא יוכלו להזהר שלא יהיו מטונפים במי רגלים כשהולכים לבית הכנסת וכתיב (קהלת ד יז) שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים: