קהלת י:ז הלכה: שולחן ערוך, יורה דעה

אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר שׁוּם טְרֵפוֹת מִן הַסְתָם, חוּץ מִן הָרֵאָה צָרִיךְ לִבְדֹּק בִּבְהֵמָה וְחַיָּה אִם יֵשׁ בָּהּ סִרְכָא (ריב"ש וְר"י ן' חָבִיב וְעוֹד פּוֹסְקִים) ; וְכָל הַפּוֹרֵץ גָּדֵר לֶאֱכֹל בְּלֹא בְּדִיקָה, יִשְׁכֶנּוּ נָחָשׁ. (קֹהֶלֶת י, ז). הַגָּה: וְנָהֲגוּ גַּם כֵּן לִנְפֹּחַ כָּל רֵאָה, אֲפִלּוּ לֵית בָּהּ רִעוּתָא, (ש"ד סִימָן צ"ב וּבְדִיקוֹת וְעוֹד פּוֹסְקִים) ; וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת מְקִלִּין שֶׁלֹּא לְנַפְּחָהּ רַק אִם הָיְתָה בָּהּ סִרְכָא עוֹבֶרֶת עַל יְדֵי מִשְׁמוּשׁ, וְכֵן עִקָּר (רמב"ם פי"א מָרְדְּכַי וְעוֹד פּוֹסְקִים).