מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ (ס)
ספר חסידים
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות ארץ ילמוד אדם את בנו להיות נאמן ככלב שהוא נאמן לאדוניו ומעוף השמים יחכמנו ילמוד אדם מדוכיפת זה תרנגול הבר שבשביל שלא השלי' אמונתו לשר של ים בימי שלמה עבור השמיר שהפקיד אצלו חנק את עצמו ולכך כל שארית ישראל ישאו קל וחומר בעצמן בלקחו משל מן הדוכיפת אשר לא יקבל שכר בשמרו אמונתו ואם לא ישמור לא יקבל פורענות אתם שאם תכזבו תקבלו פורעניות לא כ"ש שלא תעשו עולה ושלא תדברו כזב ושלא ימצא בפיכם לשון תרמית כי אחד בפה ואחד בלב כי הכל אמת וזהו חותמו של הקב"ה וכן אמרו חכמים הין צדק הן שלך צדק ולאו שלך צדק וקריצותיו ורמיזותיו של אד' צדק ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים ואף האברים כולם אמיתיים. מישרים אהבוך א' רב טבות אי יהבי' לי כל חללי דעלמא לא משנה בדיבורי. כל המשנה מדיבורו כאלו עובד ע"א שנא' והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב (ירמיה י טו) הבל המה מעשה תעתועי'. וכן עונשו של בדאי אפי' כשאומר אמת אין שומעין לו. אבל כל הדובר אמת ואינו דובר שקר אף להעלותו על לבו כל דבריו מתקיימיו וגוזר גזירה מלמטה והקב"ה מקיימה. ועל זה נאמר ותגזר אומר ויקם לך:
ערוך השולחן
שנינו בברייתא בפסחים: (ק"ו.) "זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ז) - זוכרהו על היין בכניסתו". דזכירה כתיב על היין - 'זכרו כיין לבנון', (הושע יד ח) 'נזכירה דודיך מיין' (שיר השירים א ד) (תוספות). ונראה דקידוש על היין אסמכתא הוא, (שם) ועוד אפשר לומר דקידוש על היין דבר תורה, אבל הך דהמברך צריך שיטעום - זהו מדרבנן. (שם)ונסתפקו רבותינו בעלי התוספות אם קידוש על היין דבר תורה או מדרבנן, והרמב"ם בריש פרק כ"ט כתב: "מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: (שמות כ ח) "זכור את יום השבת לקדשו", כלומר זכרהו זכירת שבת וקידוש. וצריך לזכר[י]הו בכניסתו וביציאתו: בכניסתו בקידוש היום, וביציאתו בהבדלה… ומדברי סופרים לקדש על היין ולהבדיל על היין וכו'" עכ"ל. הרי כתב מפורש דמן התורה יוצא בדברים בלבד. ולפי זה מן התורה יצאנו ידי חובה בתפ(י)לה, בברכת 'רצה במנוחתינו' שברכנו 'מקדש השבת', והקידוש שעל הכוס הוא מדרבנן. ובמכילתא איתא: 'זכור את וגו' - קדשהו בברכה', וכן פסיקא להו לגדולי האחרונים דזהו מדרבנן, (מג"א סק"א והשג"א סימן ס') וכן כתב הסמ"ג בעשין, (כ"ט) דמן התורה הוא בדברים בעלמא ע"ש.
ספר חסידים
הין צדק יהיה לכם. אפי' הן שלך ולאו שלך יהיו צדק. ומנין שאף רמיזות שלך צדק שנאמר קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו וכתיב (ישעיהו נח ט) שלח אצבע ודבר און. ואף נענוע שלך בראש יהיה אמת. כשאדם רוצה לומר הן כופף ראשו. וכשרוצה לומר לאו מנענע ראשו לצדדין. ואף האברים כלם יהיו אמתים שנאמר (שיר השירים א ד) מישרים אהבוך: