שמואל ב א:יא הלכה: משנה תורה, הלכות אבל, שולחן ערוך, יורה דעה וסידור רש"י

וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אַב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב צִבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א יא) "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (שמואל ב א יב) "וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב". (שמואל ב א יב) "עַל שָׁאוּל" זֶה נָשִׂיא. (שמואל ב א יב) "וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" זֶה אַב בֵּית דִּין. (שמואל ב א יב) "וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב" זוֹ שְׁמוּעָה רָעָה:

שִׁעוּר קְרִיעָה, טֶפַח. וְאִם קָרַע עַל מֵת, וּבָא לְהוֹסִיף בְּאוֹתָהּ קְרִיעָה עַל מֵת אַחֵר, אִם אַחַר ז', סָגֵי בְּכָל שֶׁהוּא. וְאִם הוּא בְּתוֹךְ ז', צָרִיךְ טֶפַח. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אֲפִלּוּ אַחַר ז', קוֹרֵעַ עַד שֶׁיְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ.

קוֹרְעִין עַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת, כְּגוֹן שֶׁנִּקְבְּצוּ רֹב הַצִּבּוּר לַמִּלְחָמָה וְשָׁמְעוּ שֶׁנִּגְּפוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, אֲפִלּוּ לֹא נֶהֶרְגוּ אֶלָּא הַמִּעוּט מֵהֶם. וְהוּא הַדִּין אִם הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי (נ"י פא"מ).