בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין
דִּשׁוּן הַמְּנוֹרָה וַהֲטָבַת הַנֵּרוֹת בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז כא) "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו". וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה כְּקָרְבָּנוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז כ) (ויקרא כד ב) "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד":
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין
וְכַמָּה שֶׁמֶן הוּא נוֹתֵן לְכָל נֵר. חֲצִי לוֹג שֶׁמֶן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז כא) (ויקרא כד ג) "מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר" תֵּן לוֹ כַּמִּדָּה שֶׁיִּהְיֶה דּוֹלֵק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְאֵין מְחַנְּכִין אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּהַדְלָקַת שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבַּיִם:
משנה תורה, מצוות עשה
לְקַדֵּשׁ הַכּוֹהֵן יָדָיו וְרַגְלָיו בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו..." (שמות ל, יט).