וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃
אבודרהם
ואומר אתה בחרתנו מכל העמים על שם ויבחר בכם. אהבת אותנו על שם ואהבת עולם אהבתיך ועל שם כי מאהבת ה' אתכם. ורצית בנו על שם כי רוצה ה' בעמו וכתיב רצה האלהים את מעשיך. ורוממתנו מכל הלשונות על שם רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה והוא מלשון ידעתיך בשם. ואמר לשון רוממות על שם תרוממנה קרנות צדיק. ואמר מכל הלשונות על שם מכל לשונות הגוים. וקדשתנו במצותיך פירשנוהו בברכת נטילת ידים. וקרבתנו מלכנו לעבודתיך פי' לשמוע מתן תורה. ואמר וקרבתנו על שם ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בוער באש ותקרבון אלי וגו' וכן ויקרבו כל העדה. ושמך הגדול על שם וגדול שמך בגבור'. והקדוש על שם והאל הקדוש נקדש בצדקה. עלינו קראת על שם ושמך עלינו נקרא או על שם כי אני ה' הקורא בשמך אלקי ישראל כלומר חפץ אני שאקרא בעולם אלקי ישראל בשביל אהבתכם. אינמי ששמו משותף בשם ישראל שסוף השם הוא אל וגם כן בכל השבטים הראובני והשמעוני בראש ה"א ובסוף יו"ד וזש"ה שבט יה עדות לישראל והטעם לפי שהיו אומות העולם מבזין את ישראל ואומרים על מה אלו מתיחסין על שבטיהם לבית אבותם סבורין הם שלא שלטו המצרים באמותיהם אם בגופם שלטו באמותיהם לא כ"ש לפיכ' העיד עליהם הב"ה כי הם בני אבותיהם. ותתן לנו ה' אלקינו באהבה ע"ש כי מאהבת ה' אתכם וגו'. מועדי' שנא' אלה מועדי ה'. לשמחה שנא' ושמחת בחגך. חגים שנא' את חג המצות חג השבועות חג הסכות. וזמנים הוא תרגום של מועדים והכל אחד. לששון הוא כפל השמחה. את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קדש הזה שנא' מקרא קדש יהיה לכם.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים
שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד בֵּין בְּפֶסַח בֵּין בְּסֻכּוֹת קוֹרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת (שמות לג יב) ״רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי״ וּמַפְטִירִין בְּפֶסַח (יחזקאל לז ד) ״הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת״. וְאִם חָלָה בְּתוֹךְ הֶחָג (יחזקאל לח יח) ״בְּיוֹם בּוֹא גוֹג״:
כל בו
בשבת חולו של מועד בין פסח בין סכות מוציאין שני ספרי תורה וקורין באחת ז׳ בפרשת ראה אתה אומר והטעם מפני שיש בה את חג המצות תשמור ודרשו אותו רז״ל במסכ׳ מועד קטן לרבות חולו של מועד. ובשניה קורא המפטיר בסוכות ספקא דיומא ומפטיר ביחזקאל ביום בא גוג. ורבינו האיי גאון ז״ל כתב טעם לפי שעתידה מלחמת גוג ומגוג להיות בתשרי.