תהילים טו:ג הלכה: ספר חסידים

ואסור להרוג כינה על שלחן שאוכלים עליו. וההורג עליו כאילו הורג על המזבח כי השלחן הוא המזבח שנאמר (יחזקאל מא כב) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. ומטעם זה מכסים הסכינים בשעת ברכת המזון משום שנאמר (שמות כ כב) כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. ואסור לכתוב בספר פלוני חייב לי כך וכך. וסביביו נשערה מאד מכאן שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפי' כחוט השערה. לפי שכיזבה שרה על ידי יצחק. ותכחש שרה לאמר וגו' לפיכך בא סיבת מיתתה על ידי יצחק כשמעה שמועת העקידה פרחה רוחה ומתה על ידי יצחק:

המגדל יתומים ורואה בהם תרבות רעה ואומר יתומים הם היאך אכה אותם יצא שכרו בהפסדו. ומה שכתוב (איוב כב ט) וזרוע יתומים ידוכא וכתיב (איוב לא כא) אם הניפותי על יתום ידי זהו שמכה אותם על חנם. אבל ליסרם כאשר ייסר איש את בנו מצוה להכותם כדי שלא ילכו בדרך רעים. אבל לא לנקום כעסו עליהם. ואם אדם רואה שבניו חוטאים או שאר בני אדם לא ישא להם פנים שנאמר (דברים יג ט) לא תאבה לו ולא תשמע אליו. וכתיב (דברים לג ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. וכתיב (תהלים טו ג) וחרפה לא נשא על קרובו פירוש כמו שא נא לפשע אחיך וכתיב (שמואל ב' ג כט) יחולו על ראש יואב ועל כל בית אביו וכתיב (יחזקאל יד ח) ונתתי פני באיש ההוא ובמשפחתו ותרגום ובסעדוהי. והקב"ה מחזיק לו טובה ושכר גדול שיצא ונלחם עמו והוא נוצחו ואינו מחניף: