תהילים לד:ד הלכה: משנה תורה, הלכות ברכות, שלחן של ארבע, קיצור שלחן ערוך וסידור רש"י

כל העונה אמן לא יענה לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן קצרה ולא ארוכה אלא אמן בינונית ולא יגביה קולו יותר מן המברך וכל מי שלא שמע את הברכה שהוא חייב בה לא יענה אמן בכלל העונים.

ברכת המזון בשלשה שנאמר (תהלים לד) גדלו לה' אתי וכו'. בשלשה אומרין נברך שאכלנו משלו בלא הזכרת השם. ובעשרה מזכיר השם נברך אלהינו, ולא יאמר ברכו אלהינו כלומר שלא יוציא את עצמו מן הכלל, והכי אסיקנא נברך עדיף אלא שאם אמר ברכו אין תופסין אותו, רבו האוכלים אפי' אחד עשר רבוא אומרים נברך אלהינו שאכלנו משלו לפי שהעשרה הוא המספר הכולל את הכל ואין אחריו כי אם כפול. המזמן בשלשה אומר נברך שאכלנו משלו והשנים עונין כמו שהוא מתחיל ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. והמזמן בעשרה אומר נברך אלהינו שאכלנו משלו והשאר עונין ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ואותם שמחוץ לשלחן עונין אמן, וכענין שאמרו במס' ברכות (דברים ל״ב:ג׳) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כשאקרא שם ה' הבו גודל לאלהינו כלומר אתם תענו אמן:

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיֹּאמַר תֵּבַת אָמֵן כְּתִקּוּנוֹ, שֶׁלֹּא יַחֲטֹף הָאָלֶף וְלֹא יַבְלִיעַ הַנּוּ"ן. גַּם יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַעֲנֶה אָמֵן קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַמְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכָה, כִּי זֶהוּ אָמֵן חֲטוּפָה. וְגַם לֹא יְאַחֵר מִלַּעֲנוֹת אָמֵן שֶׁזֶּהוּ אָמֵן יְתוֹמָה, אֶלָּא תֵּכֶף כְּשֶׁמְּסַיֵּם הַמְּבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה, יַעֲנֶה אָמֵן. וְלֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו (קכד).