תהילים מט:ו הלכה: בן איש חי וספר חסידים

לא טוב היות האדם אעשה לו עזר כנגדו נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב מת"ל בשם רבינו בחיי ז"ל דחמשה אצבעות כל אחד מהם נברא לתועלת אחד כנגד חמשה חושים והגודל שהוא בהן בלשון תורה נברא לשימוש חוש הטעם שבפה ע"ש ובזה פרשתי בס"ד טעם נכון לשם אדם כי תחלת חטאו של אדם הוא באכילה שבפה ולכן ארז"ל היצה"ר מתגרה יותר ע"י אכילה ושתיה ולכך סעודה שהנאתך מרובה ממנה משוך ידך ממנה ואחר אותיות אדם יש בהן שהוא אצבע הנברא לצורך אכילה שבפה לרמוז שהאדם יתן דעתו תמיד לשמור עצמו באכילה אשר לה מתייחס הבהן שהוא אחר אותיות אדם שישים עיניו ולבו שם ובזה יובן בס"ד הכתוב למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני פירוש עון הנעשה באכילה שבפה הנרמז בעקבות שמי הוא יסובני לכל זה כי כל הרעות נסתבבו מעון אכילת עץ הדעת ובזה יובן בס"ד מ"ש השי"ת לנחש הוא ישופך ראש ואתה תשופינו עקב פירוש למעלה מן אותיות נחש יש זמר ואין דבר מכניע הנחש כמו הזמירות ולכן בתהלים אומרים לזמר עריצים כי הזמר הקדוש מזמר עריצים וזה הזמר הקדוש רמוז בראש שם נחש ולז"א הוא ישופך ראש אך אתה תשופינו עקב בעקבות שמו דסוף אותיות אדם יש בהן שהוא המתייחס לאכילה שבפה והיצה"ר שהוא הנחש יש לו כח להתגרות באכילה עם האדם יותר מד"א מפני כי תחלת החטא היה באכילה ולז"א בסנהדרין צ"ט אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה או לעמל מלאכה כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא ע"ש ולכך נרמז בהן שהוא תשמיש אכילה שבפה אחר אותיות אדם להגיד כי אדם לעמל פה נברא:

גם בכל עת ועונה יש לך לאהוב את בוראך בכל לבבך ובכל נפשך והשב אל לבך וקח משל מאנוש רמה אם יתן לך אדם עשרה זהובים או יותר כמה תהיה אהבתו חקוקה בלבך ואם יתן לך פרנסתך ופרנסת בניך ובני ביתך מה תשוב אל לבך זה האיש אשר לא ראיתי מעולם ויעש עמדי חסד כזה לו אחיה אלף שנים לא אוכל לגמול לו כל הטובות אשר עשה עמדי אאהב אותו בכל לבבי ובכל נפשי לא יוכל לצוות עלי דבר שלא אעשה בעבורו הן ממוני הן גופי הכל שלו ומה באהבת אדם כך באהבת הקב"ה ישתבח ויתעלה זכרו הוא הנותן מחיה לכל לא כ"ש כי יש לנו לידבק באהבת הבורא ליראה אותו שאין לעבור על מצותיו הן גדולה הן קטנה כי אין אנו יודעים מתן שכרן של מצות ומן העבירות אשר הם קלות בעינינו כדכתיב (תהלים מט ו) עון עקבי יסובני עונות שאדם דש בעקב בעולם הזה יסובבו אותו ליום הדין ואם זכה מצותיו יעידו עליו. אמת ויציב הוא כי אין לנו לעבור על מצות בוראנו אפי' על אחת מן הקטנות במלא בית זהב וכסף ואם יאמר אדם אעבור על מצוה ובכספי ובזהבי אשר יתנו לי בזה אקיים את המצות חמורות אפרנס עניים אכניס אורחים אעשה כמה וכמה טובות הנה זה מחשבות הבל. כי שמא מיד אחר העבירה ימות ולא יזכה לקבל המתנה גם אם לא ימות יאבד הממון ברגע קטן ונמצא מת בעונו. בא וראה כמה יש לך לאהוב את בוראך המפליא חסדו עמך הוא בראך מטפה סרוחה ונתן בך נשמה מוציאך מבטן אחרי זאת נתן לך פה לדבר ולב להבין אזנים לשמוע דברי פיו הטהורות והמזוקקות ככסף ומצורפות כזהב הוא המוליכך על פני הארץ הוא הנותן מחיה לכל הוא ממית ומחיה כל אשר בידו נפש כל חי ורוח הוא המטריף לחם חקיך מה אומר כי אין הפה יכולה לדבר והאזן יכולה לשמוע כי לו דומיה תהלה אין קץ לאורך ימיו לא יתמו שנותיו הוא מלך המלכים הקב"ה ית"ש ויתברך זכרו הוא שברא שמים וארץ והים וכל אשר בם הוא הזן את הכל כי עיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו הן טוב הן רע והנה הוא הנותן לפניו שני דרכים דרך החיים ודרך המות ואומר לך ובחרת בחיים. ובכל זאת אנו המלאכים רמה ותולעה לא חשבנו ולא שמנו על לבבנו כי אם למלאות תאותינו לרצות וכי צבא לאנוש ימיו היום כאן ולמחר בקבר הלא בפתע פתאום ימות כי אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח. לכן אין טוב לו לאדם כי אם להרחיק עצמו מכל תאוה ולתת לבו לאהוב ויראה את הצור בכל לבב ובכל מאודו ולמאוס בחיי הבל כי לא נוכל להשפיל עצמנו ולהכניע את יצרנו המדיחנו מארץ החיים כי אם בהכנע לבבנו לשוב אל בוראנו תשובה שלימה לעבדו ולעשות רצונו בלבב שלם אמרו חכמים פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה והשמר לך מלהסתכל בנשים המוציאות את האדם מן העולם ואהוב את הבריות והוי דן כל האדם לכף זכות וזהו שאמרה תורה בצדק תשפוט עמיתך ותהיה שפל בפני כל ועסוק בתורה התמימה והנקיה והישרה ואל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת: