תהילים נא:יח הלכה: משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ואבודרהם

כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

בְּכָל תְּפִלָּה מֵהַתְּפִלּוֹת פּוֹתֵחַ קֹדֶם לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה (תהילים נא יז) ״יְיָ׳‎ שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ״. וּכְשֶׁהוּא חוֹתֵם בְּסוֹף הַתְּפִלָּה אוֹמֵר (תהילים יט טו) ״יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי״ וְגוֹ׳‎ וְאַחַר כָּךְ צוֹעֵד לַאֲחוֹרָיו:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבודרהם

וכתוב בחדושי רב"ש שלכך קבעו רז"ל ה' שפתי תפתח בתחלת התפלה מפני שהתפלות כנגד תמידין תקנום כמו שפירשנו למעלה ופסוק זה הוא כתוב קודם זבח שנאמר אחריו כי לא תחפוץ זבח ואתנה. ואחר כך הוא מקשה על זה הפירוש ואומר שאינו טעם נכון שאם כן זה שמקשה בפ"ק דברכו' אמאי לא תקנו יהיו לרצון בתחלה היה מתרץ לו שזה עדיף מפני שהוא כתוב קודם זבח. ומצאתי כתו' הגהה בספר של אלו החדושים יש לומר שטעם נכון הוא וזה שמקשה בגמרא למה לא תקנו יהיו לרצון בתחלה מפני שכן עדיף לפי שהוא לשון גאולה שנאמר וגואלי ויהיה סמוך גאולה לתפלה, ולמה תקנוהו לבסוף, ותימה הוא למה לא היה מתרץ לו שזה עדיף מפני שהוא כתוב בסוף המזמור דאלמ' על מה שהזכיר תחלה קאי עד כאן.
שאל רבBookmarkShareCopy