יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שְׁבֵי שָׁ֑עַר וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃
סדר טרוייש
מורי אבי ז"ל היה אומר פסוק זה גם בי"ט ונ"ט לדבריו כי י"ט נקרא שבת בכמה מקומות, שבת שבתון הוא (ויקרא כ"ג), וגם כי המזמור אינו מזכיר משבת יותר ופתרונו כי גם ביום השבת טוב להודות אף כי יום עונג הוא כמו שאנו אומר' ואני תפלתי במנחה בשבת שאין אנו כשותי יין (כדאמ' בברכות שאמ' דוד איני כשאר מלאכים) ופסוק דלעי' מצי' כתיב ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר (תהלים ס"ט), ויש מדלגין פסוק ראשון ואומ' מן טוב להודות ואילך, וראייה קצת יש לדבריהם שיש במדרש:
קיצור שלחן ערוך
בְּמִנְחָה קוֹדֵם קְרִיאַת הַתּוֹרָה, אוֹמְרִים וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגוֹ', וְהוּא עַל פִּי מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּפָּסוּק, יַשִׂיחוּ בִּי יוֹשְׁבֵי שַׁעַר וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר. וּכְתִיב אַחֲרָיו, וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגוֹ', אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין אֻמָּה זוֹ כִּשְׁאָר אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים הוֹלְכִין וּפוֹחֲזִין. וְאָנוּ לֹא כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתִינוּ, וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְגוֹ' וְלָכֵן אוֹמְרִים אוֹתוֹ לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, לְהוֹדוֹת לְיוֹצְרֵנוּ, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וַאֲפִלּוּ הָרֵקִים שֶׁבָּנוּ, בָּאִים לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁחַל בְּחֹל, שֶׁאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה, אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. אֲבָל בַשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת, מִכָּל מָקוֹם אוֹמְרִים אוֹתוֹ. וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ אָז קֹדֶם הַחֲצִי קַדִּישׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין הַקַּדִּישׁ לִתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
ספר האורה
[קנז] ואני תפילתי.
מה טעם נהגו לומר ואני תפילתי לך ה' עת רצון [תהלים ס"ט י"ד]. בשבת למנחה על שם המקרא שכתוב למעלה הימנו וישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר [שם שם י"ג]. כך היה אומר דוד כל העולם שותין ומשכרין ביין בסעודת שבת, ולא באים לבית התפילה, אמנם לא כן אנכי, אלא ואני תפילתי לך ה' עת רצון. וקשיא יום טוב:
מה טעם נהגו לומר ואני תפילתי לך ה' עת רצון [תהלים ס"ט י"ד]. בשבת למנחה על שם המקרא שכתוב למעלה הימנו וישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר [שם שם י"ג]. כך היה אומר דוד כל העולם שותין ומשכרין ביין בסעודת שבת, ולא באים לבית התפילה, אמנם לא כן אנכי, אלא ואני תפילתי לך ה' עת רצון. וקשיא יום טוב: