תהילים צא:טו הלכה: אבודרהם

יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃

אבודרהם

והולך ש"צ להוציא ס"ת ואינו אומ' אל ארך אפים ומוציא ס"ת ומניחו על מגדל קטן אצל התיבה ואינו אומ' הכל יתגדל אלא מתחיל מן תגלה ותראה מלכותו וכו'. והטעם שמשנים מקום ס"ת משום דאמרינן בתעני' צבור ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה משום דכתיב עמו אנכי בצרה. וקורין כהן ולוי ומפטיר בפרש' ואתחנן מן כי תוליד בנים ובני בנים עד ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים. ואומר קדיש עד לעילא. ופטיר בירמיה אסוף אסיפם עד כי באלה חפצתי נאום ה'. ומברך הברכות האחרונות עד מגן דוד. וכן במנחה. ואמרי' במס' סופרים יש שמניחין את תיק הספר על הקרקע ואומ' נפלה עטרת ראשנו וקוראין ומספידין כמי שמתו מוטל לפניו ויש שמשנין מקומן ויש שיורדין מספסליהם למטה וכולן מתפלשין באפר ואין אומרין שלום זה לזה כל הלילה וכל היום עד שישלימו העם קינותיהם.
שאל רבBookmarkShareCopy