תהילים צב:ו הלכה: ספר חסידים וסידור רש"י

מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃

ספר חסידים

שני הרהורים יש לו לאדם יומם ולילה הרהורי אשה והרהורי ממון ובשבילם הוא נותן נפשו ועוד הרהורים אחרים הקנאה והשנאה והגאוה והתאוה והנאת בנים וגעגוע בנים ונשים שחוק חברים וטיולים וחדושי דברים בטלים וכל אלה גורמים לבטל תורה לכך נאמר בכל לבבך ובכל נפשך אצל העבודה והאהבה כלומר עבוד ואהוב את המקום. ובכל מאדך ובכל נכסיך לא נאמר אלא מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך גבה ממך ממון אל תהרהר אחריו כי הכל לטובה. וזהו שנאמר (תהלים סב יג) ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו אל תקרי מעשהו אלא ממעשהו. אם בעל בנים הוא גובה בניו ואם הוא עשיר גובה את עושרו בחייו. וזהו חסד גדול שמשלם לו גמולו בעוה"ז חיי הבל כדי להביאו לעולם הבא. ד"א ובכל מאדך בכל עמקי מחשבותיך כמו מאד עמקו מחשבותיך:
שאל רבBookmarkShareCopy

סידור רש"י

ומה ראו לקרות בחנוכה חנוכת המזבח, לפי שעשה משה בהר אותן מאה ועשרים יום, פעם שלישי ירד בעשרה בתשרי, ונתבשר סלחתי, ביום הכיפורים בו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש, וידעו הכל שנתרצה להם, שמחו במלאכה ועשאוה בזריזות. אמר ר' שמואל בר נחמני לשלשה חדשים תשרי מרחשון וכסלו נגמרה מלאכת המשכן, בתנחומא, בפסיקתא במדרש ותשלם כל המלאכה מאוד עמקו מחשבותיך (תהלים צ"ב ו') א"ר [חנינא] בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן, ועשה מקופל עד אחד בניסן, שהקימו משה וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל מלמלמים על משה, לומר על מה לא הוקם מיד, שמא דופי אירע בו, והקב"ה חישב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד יצחק בא' ניסן והוקם ולא למלאם אדם עוד אחר משה, ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו מלאכה אלא ותשלם, אמר הקב"ה עלי לשלם לו, והיכן שילם לו, חנוכת בית חשמונאי, וסימן הוא בידנו חנוכה [חנו] בכ"ה בכסליו מצאו חנינה. ולמעלה במדרש שיר חנוכת הבית לדוד, שבע חנוכות הן, חנוכת ברייתו של עולם [דכתיב] ויכולו [השמים] (בראשית ב' א') אין ויכולו אלא חנוכה כמה דאתמר ותכל כל עבודת משכן (שמות ל"ט ל"ב) [חנוכת משה, דכתיב ויהי ביום כלות משה להקים (במדבר ז' א')] חנוכת המזבח, זאת חנוכת המזבח (שם ז' פ"ד). חנוכת בית ראשון מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל' א') חנוכת בית שני וחנוכת בית חומת ירושלים וזה של עכשו של בית חשמונאי. וחנוכת העולם שאף היא יש בה נרות כמא דאתמר והיה [אור] הלבנה כאור החמה וגו' (ישעי' ל' כ"ו) ונמצאת אתה אומר הושוו כל חנוכות זו לזו, וחנוכת שלנו רמז ורושם לשל המדבר (לכל כאותה) [לכך נאותה] פרשה שלה, להיות קורין בתוכה:
שאל רבBookmarkShareCopy

סידור רש"י

למדונו רבותינו למה מתפללין בחול שמונה עשרה ברכות, ובשבת שאנו בטלים אין אנו מתפללין אלא שבע, ולמה אין מתפללין י"ח בשבת. אמר רב הונא מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת. אמר הקב"ה [שבת] זו מנוחה היא לישראל, שנאמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל (מ"א ח' נ"ו), למה לפי שבחר בשבת תחילה, שנאמר וינח ביום השביעי (שמות כ' י"א), ובתפילה שאנו מתפללין בחול יש דברים בחול שצריך אדם להזכיר, ובשבת אין צריך להזכיר, אם היה חול אומר חונן הדעת, היה בעל תשובה אומר הרוצה בתשובה, אם היה בשבי אומר גואל ישראל, אם היה חולה אומר רופא חולי, אומר הקב"ה למנוחה ניתנה לישראל השבת, ואם יתפלל אדם י"ח ברכות נזכר הוא מעשיו ומיצר, נמצא שם שמים מתחלל, לפיכך תיקנו רבותינו תפילה בשבת שאין בה צער של כל דבר, (ומכאן) [ומניין] סמכו שיהיו מתפללין שבע ברכות מן המזמור של שבת שכתוב בו שבע (אמירות) [אזכרות], טוב להודות לה' (תהלים צ"ב ב'), כי שמחתני ה' בפעליך (שם שם ה'), מה גדלו מעשיך ה' (שם שם ו'), ואתה מרום לעולם ה' (שם שם ט'), כי הנה אויביך ה' (שם שם י'), שתולים בבית ה' (שם שם י"ד), להגיד כי ישר ה' (שם שם ט"ז), הרי שבע אזכרות כנגד ז' תפילות:
שאל רבBookmarkShareCopy