תהילים צט:ד הלכה: שב שמעתתא ואבודרהם

תרתי בלבי להבין מ"ש בספרי, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו', כדאי הוא מינוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם ע"ש ולשון כדאי הוא מינוי הדיינין להחיות כו' אינו מובן דודאי כדאי הוא ליותר ויותר, דמצינו שגוף התורה לא ניתנה לישראל רק על מנת שיקיימו את הדינין כדאיתא במדרש ואלה המשפטים הה"ד ועוז מלך משפט אהב כו' ע"ש ונ"ל לפמ"ש בעקידה פרשת וירא ז"ל ועוד יש לי להפלא וכי משוא פנים יש בדבר מה נשתנו אנשי הגבעה מאנשי סדום כו', והנה הרמב"ן ז"ל הליץ בעדם וכ' אמנם פשט הכתובים משוה אותם לגמרי כו', ע"ש שהאריך והעלה כי אם העיר מוקפת חומת החוקים וגזירות הטובות ודתות הישרות, אע"פ שלפעמים יעלו שועלים יפרצו גדרים וישביתו חוקים, הנה נא העיר הזאת קרובה להרפא ולהתקן כי יקום אחד בעיר ושנים ממשפחה להוכיח את העם יעורו לבבם וישובו לאיתנם הראשון, אמנם אם אין לה שום גדר לא מתקנה ולא מנהג טוב, ומה גם שיש לה חומה גבוה מנחשים ועקרבים קוצים וברקנים חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בם כו', והנה באמת זה היה חטאת סדום כו' עד אשר הקימו להם דברים רעים ומגונים לחוקים טובים וקבעו בהם מסמרות בקנסות שלא יעברו עליהם כו', אבל בגבעה היה להם חוקים טובים רק שעברו עליהם לשעה זה יוכל לתקן ע"ש ואפשר שזהו כוונת ספרי כדאי הוא מינוי הדיינין, היינו המינוי בעצמו, אף אם לא ישמעו בעת מן העתים לקול המורים, קרובים הם להושע בתוכחת הזקנים כמ"ש בעקידה על אנשי גבעה והמקיימים משפטי הדיינין הלא הם היושבים ראשונה במלכות נחלתם בלי מצרים, עין לא ראתה אלהים זולתך.

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה על שם ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה על שם ונסו יגון ואנחה וכתיב וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ והוא חוזר על מה שלמעלה ממנו על שם ובמשול רשע יאנח עם ומתוך שמשיב לנו שופטים הגונים נהפכה אותה האנחה לששון ולשמחה. וגם יתכן לפרש מתך שנעשה דין ומשפט בינינו סר ממנו יגון ואנחה. ומלוך עלינו אתה ה' לבדך שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ברחמים בצדק ובמשפט לפי שכתוב ובחמה שפוכה אמלוך עליכם אנו מבקשין מלפניו שלא ימלוך עלינו בחמה אלא ברחמים בצדק ובמשפט ע"ש וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. בא"י מלך אוהב צדקה על שם אהבת צדק. ומשפט על שם ועוז מלך משפט אהב.