תהילים קטז:יב הלכה: משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה, בן איש חי וכל בו

כֵּיצַד מְדַלְּגִין. מַתְחִילִין מִתְּחִלַּת הַהַלֵּל עַד (תהילים קיד ח) "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם" וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר (תהילים קטו יב) "ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ" כוּ' עַד (תהילים קטו יח) "הַלְלוּיָהּ" וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר (תהילים קטז יב) "מָה אָשִׁיב לַה'" עַד (תהילים קטז יט) "הַלְלוּיָהּ" וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר (תהילים קיח ה) "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ" עַד סוֹף הַהַלֵּל. זֶה הוּא הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט. וְיֵשׁ מְדַלְּגִין דִּלּוּג אַחֵר:

וידוע כי התפארת הוא בחינת שם הוי"ה במלוי אלפין שעולה למספר מ"ה, לכך מה כינוי לתפארת, ועוד נמי תיבת "מה" היא כינוי למלכות בסוד מה שכתב רבינו האר"י ז"ל על פסוק (תהילים קטז, יב) "מה אשיב לה'". נמצא תיבת "מה" קאי על התפארת וקאי על המלכות. ולזה אמר "ויבאו א"י" -- רמז לבירור י"א סמני הקטורת, "למ"ה" -- נרמז כאן על בחינת התפארת ועל בחינת מלכות דשניהם מכונים בשם "מה", דעל ידי הפרדת ישראל מן הקליפה מצליחים בבירור של י"א סימנים לבחינת התפארת הנקרא 'מה' ולבחינת המלכות הנקראת 'מה'.

וזהו סדר הקריאה. בכל יום שגומרין אותו מברכין אקב״ו לגמור את ההלל. ופותח הללויה. בצאת ישראל. לא לנו. ה׳ זכרנו. אהבתי. מה אשיב. הללו את ה׳. הודו. מן המצר. ונהגו לכפול מאודך עד סוף המזמור לפי שכל המזמור כפול עד אודך בפסוקים עצמן כמו מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. ימין ה׳ רוממה ימין ה׳ עושה חיל וכן כלם ויש שאין כופלין מאנא ולמטה וכן מנהגנו. ומפסיקין וכופלין אנא ה׳ הושיעה נא ואח׳ כך כופלין אנא ה׳ הצליחה נא ואף על פי שהכל פסוק אחד לפי שאנא ה׳ הושיעה נא אמרו אחיו ואנא ה׳ הצליחה נא אמרו דוד. ואף על פי שאמרו שאין מפסיקין פסוק אלא להתלמד לתינוקות כיון שלא אמרו כלו משורר אחד מפסיקין בו. או אפשר לומר שלא אמרו שאין מפסיקין אלא בתורה ובנביאים אבל בכתובים לית לן בה. ומברכין לאחריו יהללוך ואומר קדיש שלם.