תהילים קיב:ד הלכה: משנה תורה, הלכות קריאת שמע ובן איש חי

דְּבָרִים שֶׁל חֹל מֻתָּר לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ בְּבֵית הַכִּסֵּא. וְכֵן הַכִּנּוּיִים כְּגוֹן רַחוּם וְחַנּוּן וְנֶאֱמָן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר לְאָמְרָן בְּבֵית הַכִּסֵּא. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת הַמְיֻחָדִים וְהֵן הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין אָסוּר לְהַזְכִּירָן בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ יָשָׁן. וְאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַפְרִישׁ מִן דָּבָר הָאָסוּר בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא מַפְרִישׁ וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וּבְעִנְיְנֵי קֹדֶשׁ:

וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך נ"ל בס"ד ידוע שהקליפות נקראו אלילים וכשהקליפה מלבשת האור יהיה חשך ולכן אם תסיר מספר אלילים מן חשך ישאר אור נמצא אם יהיה אלילים דבק באור הוא מספר חשך וז"ש וירא אלהים את האור כי טוב שביררו ועשאו טוב מבורר מפני שהבדיל אלהים בין האור ובין החשך ר"ל הבדיל הקליפות שהם אלילים שרמוזים במספר ההפרש שיש בין מספר אור למספר חשך כי ההפרש הוא קכ"א כמנין אלילים והנה בזה החשך שנשאר מוכרח שנשאר בו עתה חלק אור וזה יתברר לעתיד ואז יתקיים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שלא ישאר חשך וקליפה כלל ובזה יובן זרח בחשך אור לישרים ר"ל מן החשך עצמו זרח אור שהיה גנוז בו לישרים אלו ישראל ובזה יובן המדרש בפרשה זו בשר ודם מדליק נר מתוך נר דלוק שמא יכול להדניק נר מתוך חשך והקב"ה מתוך חשך מוציא אורה שנא' וחשך על פני תהום וכתיב בתריה ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור ע"כ והוא מבואר היטב על פי האמור: