חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה אָ֭קוּם לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
אגרת השבת
וככה אמר המשורר ״ערב ובקר וצהרים״ (תהלים נה יח), ולא אמר ״בקר וצהרים וערב״. והזכיר השלשה רגעים שהאדם חייב להתפלל בהם.52 לשון הכתוב היא ״ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי״. ראב״ע פירש שם: ״ערב תחלת הלילה, ובקר תחלת היום, וצהרים חצי היום. וכל אדם יוכל לדעת אלה העתים במראה עיניו. רק בחצי היום לא יוכל להתבונן בצל רק כשיעבור קרוב בחצי שעה״. רד״ק בפירושו לפסוק הוסיף טעם: ״אלה הם עתי התפלה, שצריך אדם להודות לאל כשהיום משתנה״ כי הרגע השני [הרביעי?] בני אדם ישנים, וזהו ״חצות לילה אקום להודות לך״ (שם קיט סב).