תהילים קלה:ז הלכה: אגרת השבת

מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֮ מִקְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ בְּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃

אגרת השבת

ועתה אדבר על תחלת השנה. ואומר בתחלה כי כל עגול אין לו ראשית, רק ברצון איש ואיש.60 ״העגול אין לו ראשית, רק כנגד המחל וכנגד הסמך הדבר אליו״ (פירוש תהלים קלה ז). אכן ראשית שנת כל אדם מרגע הולדו, ובשוב השמש אל הנקודה הראשונה שהיתה שם בתחלה תעלה לו שנה תמימה.61 ״ידוע שחיי בני אדם נמנים לפי שנות השמש, כימיהם של כל הדברים הגדלים כגון העצים וזולתם״ (פירוש רס״ג לבראשית, פרשת נח, עמ׳ 342). וכן כתב ראב״ח: ״שנת החמה הוא… זה הוא גדר השנה המפרש את טעמה והמעמיד את ענינה אשר עליו מונים כל האומות את שנותם וכל בני אדם את ימות חייהם״ (העיבור, מאמר ג שער א, עמ׳ 76). וראשית תקון מהלך השמש ממקום הגבהות.62 ״גבהות מקום הגלגל כאשר יגיע אליו המשרת במהלכו האמצעי אין צורך לתקון, כי אז יהיה מהלכו האמצעי כמו מהלכו המתוקן״ (אבן אלמתני, עמ׳ 297). ראב״ח הסביר את התיקון: ״סדר חשבון מעמד החמה במהלכה המתחלף. הוי יודע מעמד החמה במהלכה השוה לעת שתרצה לדעת מעמדה במהלך המתחלף, כאשר למדת לדעת המהלך השוה מן התאריך המתוקן. וכתוב המהלך השוה על הקלף ושומרהו. והוציא מן המהלך השוה ההוא גובה רום החמה שהיה בראש המחזור רנ״ז, ע״ה מעלות וחצי מעלה שהן ל׳ שברים. והנשאר מהמהלך השוה אחר הוצאת גובה הרום ממנו, הוא חק המרחב לחמה בעת ההיא…״ (ספר חשבון מהלכות הכוכבים, שער י, עמ׳ סו). כמו כן כתב רמב״ם: ״אם תרצה לידע מקום השמש האמתי בכל יום שתרצה, תוציא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על הדרך שבארנו, ותוציא מקום גובה השמש, ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי, והנשאר הוא הנקרא ׳מסלול השמש׳…״ (משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק יג הלכה א). וראשית תקון המשרת מרגע מחברתו עם השמש, כי אז יהיה המשרת בגבהות גלגלו הקטן.63 ״לעולם לא יתחבר השמש עם אחד המשרתים העליונים שעליו, שהם שצ״מ (שבתאי, צדק, מאדים), רק ברגע היות המשרת בגבהות גלגלו הקטן״ (משפטי המזלות, עמ׳ קס״ו). ראב״ח כתב: ״הרוצה לדעת מקום חמשה הכוכבים האלה במהלכן המתחלף הנראה להם… וכשתדע שני המהלכות האלה שהן השוה והחק, תגרע גובה הרום לכוכב שאתה חושב לו ממהלכו השוה, ויהיה הנשאר מרחק מרכז מגובה רומו, ואתה מביא אותו אל לוחות תקון הכוכב…״ (חשבון מהלכות הכוכבים, שער י, עמ׳ סט-ע). גם הלבנה תהיה בגבהות גלגל המוצק.64 ״עשו חכמי ישראל כחכמי המזלות להוציא מקום מחברת לבנה עם השמש במהלך האמצעי, ואחר כן יתקנו מקומם כפי המרחק ממקום גובהם״ (העיבור, סוד העיבור, דף י עמ׳ ב). עוד כתב שם (שער ב, דף ג עמ׳ ב): ״המהלך האמצעי הוא במהלך הלבנה בהיות על מרובע מקום גבהות גלגלה ושפלותה, אם היתה עם השמש או לנוכחה, כי אם לא היתה כן, היא צריכה לתקון אחר כנגד גלגלה הקטן שהלבנה בו״. ראה ראב״ח שכתב: ״מקום הלבנה כשהיא נדבקת בחמה בחלק אחד מן הרקיע במולד החדש בחשבון השוה, יהיה מרכז ההקפה עומד עם החמה במהלכה השוה בחלק אחד מאופן המזלות, אין ביניהם הפרש, ויהיה מרכז ההקפה בעת ההיא בנקודת גובה הרום מהאופן הסובל. ומן העת ההיא והלאה יהיה מרכז ההקפה מתגלגלת מגובה רום הסובל לפאת מזרח…״ (צורת הארץ, שער ג, עמ׳ 107-108). ואלה הראשיות אינן צריכות לכל אדם.
שאל רבBookmarkShareCopy